89 ד״ר נ. מ. גלכר 90 החזן מרדכי ובמהירות התפשטו להבות האש לבתים השכנים. גם חלק גדול מבית־הכגס ת החדש נהרס. נוסף על אסון התבערה, נגזלו מאת היהודים, עוד לפני פרוץ השריפה, מגרשים שגבלו במנזר רותני, שנמצאו בידי היהודים למעלה ממאה שנים. לא הועילו ההשתדלויות, אפילו הוראת המלך ולדיסל ב 17 מיום 17 באפריל 1640, שהמנזר יחזיר ליהודים את המגרשים 3). במקום זה התנפלו נזירי המנזר יחד עם מאות סטודנטים על בתי היהודים. ב־24 ביולי 1640, כשכולם נוכחו בחתונה אצל היהודי אליהו, הם שדדו את בתיהם וגרמו נזק רב לבית " הכנסת, ששופץ אחרי התבערה. היהודים, בראותם זאת רדפו אחרי המתפרעים וכשנודע להם שרוב השלל נחבא בביתו של יאן פודביסוצקי, נכנסו לביתו ובדקוהו בדיקה מעולה. בזמן הבדיקה זרק השתדלן היהודי זליג כמה תמונות קדושים נוצרים ושיבר גם צלב. לכשנודע זאת לארכי- הגמון הארמני טורוסיביץ, הלך מיד לביתו של פודביסוצקי, אסף את שברי הצלב, הרכיבו והניחן על השולחן והדליק 2 נרות כסימן לאבל. המוני הנוצרים החלו להתאסף סביב הבית ולאיים על היהודים. משלחת יהודים הלכה מיד אל הארמון וביקשה עזרה. כדי למנוע התפרצות ההמון, נכנס הבורגרביה גאבלובסקי לביתו של פודביסוצקי, כבה את הנרות ולקח אתו את הצלב השבור. הקונסיסטוריון דרש ממנו להחזיר את הצלב והגיש משפט נגד היהודים על חילול הדת.

הוויבוד של רייסין יעקב סוביבסקי, תבע את שני הצדדים להופיע ב־8 באוגוסט 1640 בפני בית־דינו, אולם הנזירים לא הופיעו בטענה, שאין ברצונם להתדיין עם יהודים עשירים, והענין חוסל. היהודים מצדם הגישו שוב משפט נגד הנזירים ודרשו בחזרה את מגרשיהם. ואחרי משא-ומתן קיבלו אותם תמורת פיצוי כספי. הצפיפות ברובע הלכה וגדלה וגם הזוהמה רבה שם. כתוצאה מריבוי מתמיד של האוכלוסיה היתה בבתים צפיפות שאין כמוה. מפני שהבתים היו בנויים עץ ארעו לעתים תכופות מאד דליקות, שהחריבו את כל הרובע. אולם גם ברובע שבתוךהעיר היתה צפיפות דומה, אלא שכאן היו הבתים, בניגוד לרובע־ קרקוב, בנויים אבן. דירות היהודים היו קטנות וצרות, עקב הצפיפות וחוסר מגרשים הכר ח היה להקים על הבתים הקיימים קומות נוספות ובתים של ארבע־ חמש קומות לא היו תופעות נדירות. גם במרתפים ובעליות הוקמו דירות ובחדרים העומדו מחיצות כדי שיוכלו לגור בהם משפחות משפחות. מובן, שבתנאים כאלה לא היו גם בתוך־העיר נקיון ונוחיות הדרושים לבריאות הדיירים. חדר בבית יהודי ברובע קרקוב, בניגוד לקהילה שבתוך־העיר,

גר ועפ״ר יהודים עניים, רוכלים ובעלי־מלאכה. שם התרכז גם אספסוף ולא פעם נתפסו גנבים יהודים וגם שודדים כגון אברהם דנקוביץ, השל יושקה, הרוצח המפורסם דוד מושקוביץ קונפדרט. הוא התחיל לפעול כסוחר סוסים, אח״כ היה גנב־סוסים וכשהזדקן ארגן כנופיה של שודדים ועמד בראשה והתנפל על סוחרים הנוסעים בכביש לגליניאני, יצחק מלובלין ומושקו "גזלן" שעמד בראש כנופיה יהודיתונוצרית, הטילו פחד על הרובע היהודי ועל העוברים בכבישים, ולא פסקו התנפלויות, התנגשויות וגניבות ברובע זה. אנשי העולם התחתון עזרו גם לאצילים בגיוס מתיישבים חדשים לישובים שנוסדו בחבלים המזרחיים של פולין.