147 תולדות יהודי לבו * 148 כידוע, מילא משרד הפודוויבודה תפקידים שיגעו כמעט בכל שטחי החיים היהודים, ולא מעט תרמה הקהלה להוצאותיו. לפי התקנה משנת 1692 שילמה הקהלה לוויבודה 4000 זה׳ לשנה, לפודוויבודה 1000 זה/ וגם לסטרוסטה. מלבד הפיקוח על עניני הקהלה, על בחירת הפרנסים והממונים, גיוס המסים והנהלת חשבונית, הוטל על הפודוויבודה לפקח על הבטחון והסדר הציבורי ועל עניני המסחר והמלאכה 30 ). ענין הבחירות העמיס על המשרד טרדות לא מעטות. כמעט בכל תקופת־בחירות באו תלונות מטעם הצדדים היריבים נגד הפרנסים השליטים וגם נגד הרבנים שהתערבו והשתדלו, שהפרנסים יבחרו מקרב אוהדיהם. המשרד נאלץ לעתים לדון גם בעניני ריב בין הפרנסים והרבנים שעברו על סמכויותיהם, כפי שהוגדרו בתקנון משנת 1726. המשרד היה שומר על כל פעולות הקהלה ופרנסיה, ולא נמנע מלאחוז נגדם בצעדים משפטיים חמורים. כדי לעשות סדר בקהלה, כשלא נרשמו ההוצאות כראוי ואנשים שוחררו מחובות לפי רצון הפרנסים, ובלי הסכמת המשרד, נקנס כל הקהל לשלם סך 100 גרזיבני והפרנסים הושמו במאסר למשך שבוע.
ע ם רבו י מקר י השחיתו ת הוכרח ו הפרנסי ם להשב ע שיהי ו נאמני ם לשלטונות , יפעל ו לטוב ת הקה ל ותושביו , שימלא ו א ת תפקיד ם ביוש ר ול א ישחרר ו א ת עצמם 32 ) , קרוביה ם וידידיה ם מתשלו ם מסים . נראה , שז ה ל א הועי ל כ י בשנ ת 1745 הרשי ע ביודהדי ן א ת יוס ף רבינובי ץ והיר ש צימל ס (קונדעמנאציע ) הוריד ם מתפקיד י פרנסים 33 ) וגז ר ע ל בחירת ם לשו ם תפקי ד קהילתי . הקובלנו ת רבו , ע ד שהפקידי ם ל א מצא ו כב ר א ת ידיה ם בתלונו ת היהודים , יהקטיגו י אלאנבסקי , הוכר ח לפעו ל נג ד תעלול י השליטי ם בקהלה , לבט ל בחירו ת א ו להורי ד א ת הפרנסי ם מתפקידם . במא י 1743 האשי ם הפודוויבוד ה א ת ר ב הגלי ל ר ׳ חיי ם בר ׳ שמח ה (רפפורט ) כ י ביזמת ו נבחר ו לפרנסי ם ר ק מאוהדי־ו , שאינ ו נות ן ליהודי ם לערע ר בערכאו ת ומחרי ם א ת העושי ם כזאת . בכל ל האשימ ו באי־סדרי ם בקהל , בסירו ב להשתת ף בישיבו ת בעני ן סילו ק החובות . הר ב ר ׳ חיי ם הואש ם גם , שהסי ת א ת אוהדי ו להגי ש בקשו ת א ל הסטרוסטה , וכשבא ו לרוב ע היהוד י שליחי ו ש ל משר ד הפודוויבוד ה ציו ה להכות ם ולגרשם . הו א הואש ם ג ם ש״במשפ ט אח ד (ש ל הרב ) יצא ו שנ י פסקי־די ן הסותרי ם ז ה א ת ז ה אחר י שקב ל מתנ ת שוחד " 34 ) .
בן־דוד ועתר במשפט הפראנקיסטים בלבוב בדבר בערב־רקנטאל כותב אף הוא ששמע קובלנות נגדו ולא האמין להם, באמרו שהם שונאים איתו מחמת קנאה מדברים דופי חנם עליו, והחזקתי אותו כאשר הוא זקן לאיש תם וישר אהוב ומקובל מרוב ישראל, וכעת שנתגלה קלוניו, נתודע לנו עונותיו בהרבה עולות שעשה במשך רבנותו הכל אמת, לכן אין לו דרך אחרת כי אם לברוח מלבוב "כי יהיה מוכרח להגיש נגדו משפט. גם תלונתו של הסוחר ישראל פאים בלבוב בשנת 1747 נגד פסק־דינו מראה עד כמה קשה היה שלטונו של הרב על בני עדתו. לא מן הנמנע שבגלל הסכסוכים שפרצו בינו ובין הקהל ויחידים, ראה צארטורייסקי, הוויבודה של רייסין, לנחוץ להוציא ב־3 בנובמבר 1751 וב־1 בינואר 1752 תקנות חדשות. במבוא נאמר בפירוש, שבתוצאות מעשי הקהל, הרב וההמון נגד החוק והמצפון, וכדי למנוע חוסר־תיאום ולשמור צדק בכל הנעשה הוא מאשר מחדש את תקנות היויבודה יאבלונובסקי מ־20 ביולי 1726, בדבר סמכויותיו של הרב הראשי בלבוב. לאמתו של דבר, התקנות הן העתקים התקנות משנת 1726 מלבד השמטת סעיף י, המדבר, ברשות הערעור שצריך להגיש לועד־הגליל או למשרד הפודוויבודה נגד פס״ד הרבנים, הפרנסים והוראותיהם הודגש גם שרב־המדינה צריך לפעול בצוותא עם בעלי־הבתים ושיצייתו לשלטונות.
בסעיף נוסף ( 16 § ) נאסר על הרב לקבל מתנות מאנשי העדה או לערוך אחרי דרשותיו קבלת־פנים על חשבון הכלל 35 ) . הוויבודה צארטוריסקי הוסיף לתקנות ב־31 בדצמבר 1771 — חדשים מספר לפני חלוקת פולין הראשונה , 7 סעיפים ( 23 — 17 §§ ) שצמצמו את סמכויותיהם של הרבנים : אסור לרבנים להעניק את התואר "מורנו " בלי כתב אישור של הקהל ( 17 § ) > אסור לרבנים ולדיינים להוציא תעודה של קנין־בית בלי אישור קופת־הקהל על תשלום מס בנית־בתים ( 18 § ) ; אסור לתת קידושין בלי אישור קופת־הקהל וראש־הקהלה ( 19 § ) * אסור לרב־הגליל לתת לערים או לכפרים שום כתב־המלצה על חידושים , אלא בהתיעצות והסכם בכתב של שתי הקהילות ( 20 §) . בשנים שעברו , נהגו לבחור אנשים מלבו ב כראשי - הגליל , והם היו חותמים על ההזמנות , ומפני