168 תולדות יהודי לבוב 164 שצ״ט: הרב ר׳ מאיר בן אברהם ז״ק, אב״ד ור״מ בלבוב בתוך העיר. ת׳: על כרוז חתום בידי שלושים רבנים, ששום רב לא ישתדל להשיג את הרבנות בכסף, הלואה או מתנה, הן ע״י עצמו או ע״י אחרים, חתומים רבני לבוב: 1) ר׳ הושע פאלק בעל ה״סמ״ע״. 2) ר׳ קאפיל כ״ץ, אב״ד הקהילה מחוץ־לעיר. 3) ר׳ יצחק אייזיק בר יחיאל, ר״מ ואב״ד לבוב. 4) ר׳ חנוך הענדל בן שמריה, מחבר ,,מנוח לבבות" על "חובות הלבבות" ולובלין שנ״ו), היה בין מסדרי הגט בוינה, יחד עם יהושע פאלק (בעל "סמ״ע"). ת״ב, ת״ד: ר׳ אברהם בן ישראל יחיאל כ״ץ־רפפורט, המכונה גם שרענצעלס (על שם חותנו שרענצל), מחבר שו״ת "איתו האזרחי", "גבאי־צדקה מר דארעא דישראל". ת״ה: הרב ר׳ יוסף בן אליקום געץ, חתנו של מהר״ם מלובלין. תי״ד: ר׳ דוד בן שמואל הלוי (בעל "טורי זהב"). תכ״א, תכ״ג, תכ״ד: 1) ר׳ יקותיאל זלמן ר׳ארונש ור׳אריוש). 2) ר׳ דוד בן שמואל הלוי (בעל "טורי זהב"). תכ״ו (1665): ר׳ שמואל בן יעקב מלבוב. תכ״ז (1666): ר׳ יצחק אייזיק בן אליעזר ר׳ ארונש. ת״ל: ר׳ צבי הירש בן זכריה מענדל, הנקרא ר׳ הירש ר׳ מענדלש, אב״ד ור״מ בתוך־העיר. תל״א: 1) ר׳ יצחק אייזיק בן אליעזר (ר׳ ארונש). 2) ר׳ אשר בן דוד, איש מבית הלוי. תל״ב: 1) ר׳ יצחק אייזיק בן אליעזר, הנקרא אייזיק ר׳ ארונש מלבוב. הוא חתם על הכרזת החרם נגד ״המחזיקים בכת ש״ץ (שבתי־צבי)״. 2) הצעיר (יצחק) לבית לוי בן הגאון שלמה חריף, אב״ד בלבוב.

תל״ג: 1) ר׳ משה בן ישראל חריף (השני), אב״ד וד״מ דק״ק לבוב והגליל. 2) ר׳ צבי הירש בן זכריה מענדל, הנקרא ר׳ הירש ר׳ מענדלש, אב״ד ור״מ בתוך־העיר. תל״ז: 1) ר׳ יצחק אייזיק ר׳ ארונש. 2) ר׳ אברהם עברלש בן שמריה, דיין הגדול בלבוב. 3) ר׳ יהודה ליב בר יעקב, אב״ד ור״מ. 4) ר׳ אריה ליב בן משה מלאדמיר, מקובל מפורסם בדורו׳ אב״ד ור״מ דק״ק פרשמיסל וק״ק לבוב (מחוץ־לעיר), והיה "נקרא ר׳ ליב חסיד, נכד רבינו הרמ״א ז״ל״ (״שם הגדולים״, ם׳ ג״ז). 5) ר׳ צבי הירש בן זכריה מענדל, הנקרא ר׳ הירש ר׳ מענדלש, אב״ד וד״מ בתו־דהעיד. תל״ח: 1) ר׳ צבי הירש בן זכריה מנדל, אב״ד ק״ק לבוב. 2) ר׳ אשר בן דוד הלוי. 3) ר׳ מנחם־מנדל בן יחיאל מיכל ש״ן מלבוב, ראש־מדינה דגליל לבוב. 4) ר׳ יהושע השיל בן ר׳ צבי הירש׳ אב״ד ור״מ דלבוב והגליל, ראש ומנהיג בלבוב. ת״ם: 1) ר׳ צבי הירש בן זכריה מענדל, אב״ד ק״ק יבוב. ר׳ שלמה בן יעקב. תס״א: 1) ר׳ צבי הירש בן זכריה מענדל, אב״ד ק״ק לבוב. 2) ר׳ אריה יהודה ליב בן משה מלאדמיר. 3) ר׳ יהודה אברהם בן יצחק מבית הלוי, אב״ד וד״מ בלבוב. תס״ג: 1) ר׳ מרדכי גימפל בן יעקב. ראש ומנהיג. 2) ר׳ מנחם־מענדל בן הרב יחיאל מיכל ש״ן. ראש־מדינה דגליל לבוב. תמ״ד: 1) ר׳ מנחם מענדל בן יחיאל מיכל ש״ן, ראש־מדינה דגליל לבוב. חמ״ה: 1) ר׳ הלל בן נפתלי חונה בזולקיב, בורר מק״ק לבוב (מחבר "בית הלל" על שו״ע יו״ד ואה״ע דיהרנפורט תמ״א). 2) ר׳ משה בן ישראל חריף, אב״ד ור״מ דק״ק לבוב והגליל.

תמ״ז: 1) המנהיג ר׳ זאב בן מייקיש. 2) ר׳ משה־ מעשיל, ראש־מדינה דגליל לבוב. 3) ר׳ מרדכי מלובלין, מנהיג גליל לבוב. 4) ר׳ מנחם שמו מענדל, יכונה ראש־ מדינה דגליל לבוב, וראש וראשון למנהיגי ד׳ ארצות. 5) ר׳ זאב בן מייקיש, ראש מדינה ראשון דגליל לבוב. תמ״ד!: 1) ר׳ מנחם שמו מעבדל, יכונה ראש־מדינה דגליל לבוב, וראש וראשון למנהיגי ד׳ ארצות. 2) ר׳ חיים בן דוד מאך, ראש־מדינה דגליל לבוב. 3) ר׳ משה־מעשיל, ראש־מדינה דגליל לבוב. תמ״ט: 1) ר׳ חיים בן דוד מאך, ראש־מדינה דגליל לבוב. 2) ר׳ חיים מיאבורוב׳ ראש־מדינה דגליל לבוב. ת״ן (1690): 1) ר׳ מנחם מענדל, ראש־מדיבה דגליל לבוב. 2) ר׳ זאב בן מייקיש, ראש־מדיבה. 3) ר׳ שמואל בן יצחק מלבוב. תנ״א (1691): ר׳ פנחס משה בן ישראל חריף (השני), אב״ד ור״מ בשתי הקהלות. תנ״ב: ר׳ פינחס משה חריף השבי. תנ״ג: 1) ר׳ פינחס משה חריף השני. 2) ר׳ חיים בר׳ דוד מאך, ראש ומנהיג בועדד״א. 3) ר׳ זאב וולף בן פנחס. תנ״ח: ר׳ פנחס משה בן ישראל חריף, השני. תנ״ט: 1) ר׳ יעקב בן משה, מלבוב. 2) ר׳ מרדכי מלובלין, מגליל לבוב (השתתף גם במושב תמ״ז). ת״ם: ר׳ מנחם מענדל, יכונה ראש־מדינה דגליל לבוב. תס״ב: ר׳ משה בן מרדכי, מנהיג ובא־כוח חוקי של הקהלה והגליל לבוב.