בשער הספר ספר זה מיועד לכל אלה אשר יקר להם זכר הקהילה המעטירה, העיר ואם בישראל — לבוב. בין אם נולדו בין חומותיה וגדלו בה, בין אם באו בשעריה ולמדו בה או נשאו־ ונתנו בה, בין אם נהנו מקרוב או מרחוק מאורה וזיוה, אורו של ציבור יהודי גדול, ער ותוסס. כי לבוב היתה לא רק בירת חבל־ארץ גדול; היא היתה גם לב פעילותה של יהדות גליציה והשפעתה בכל תחומי החיים פרצה את חומותיה ופשטה על־פני כל הקהילות במדינה. זכר קהילת לבוב לא מש מלבם של תושביה, בין אם ישבו בה ישיבת־קבע או שכנו בה ישיבת־ארעי, כתלמידים, כעובדים, כוותיקים, כפליטים. הרגשה משותפת אחת איחדה את כל יוצאיה. הם ידעו את ערכה של העיר כתחנת־ביניים חשובה בין המזרח והמערב. קונץ יוצאי לבוב במדינת ישראל שנתן את דעתו על הצורך להנציח את זכר הקהילה הזאת, יזם להוציא כרך זה, הכולל את קורותיה וחייה, למן ראשית היותה, דרך שלבי התפתחותה ההיסטורית, על מעלותיה ומורדותיה, על הנפתולים והמאמצים לקיום ישראל, חייו, כבודו, כוחו ותקוותו — בימי פולין הקדומה, בימי אוסטריה ההאבסבורגית, בימי פולין החדשה, בימי כיבושים וסיפוחים וחילופי שלטונות, עד לימי מלכות הרשעה אשר החריבה את הקהילה המפוארת הזאת, בין שאר קהילות אירופה, והשמידה את בניה ובנותיה באס׳ריות רצח.

כך נכתבה המגילה אשר תגלֶה זיוֹה של קהילת לבוב, אכסניה של תורה ועבודה, משענת של כלכלה ועשיה, עיר ואם שבחייה השתלבו כל תמורות הדורות, מושב אריות בתורה וביראה, צומת זרמי הציבור והרוח: משיחיות, חסידות, השכלה, תנועת התחיה הלאומית. כאן גלום המאבק של דור ודור, הן במערכת חוץ והן במערכת פנים — רבנים, למדנים, סופרים ומדענים, עסקנים, מדינאים, נואמים — ביודנשק של רוח ישראל לגילוייו — ישיבות, בתי־אולפנא, מפלגות, ספריות, מו״לות, בתי-דפוס וכתבי־עת. כל הפרקים יבואו במגילה הזאת, שהחלק הראשון שלה מוגש כעת, גל־עד לקהילה היקרה הזאת, דור דור ותולדותיו, עד אחרון דור — תולדות אחריתה והשמדתה. תודה נתונה בזאת ליוזמי הספר, ,,הועד להנצחת יהדות גליציה": עו״ד ד״ר תיאודור וורצל, עו״ד ד״ר י. וירקליך, ה׳ צבי לבנון, וה׳ זאב זהר, שהניחו את היסוד למפעל הספר. ל,איגוד יוצאי לבוב בישראל", לה׳ פ. הולנדר, וכן לה * חביב קרומהולץ־כנען שפעל בריכוז החומר ולה׳ אברהם אדלר, שעבד במסירות במו״מ להגשמתו.

אנו מקוים שבקרו ביצא לאור החלק השני של ספר ,,לבוב", בו ייכללו מאמריהם של ה״ה: ד״ר אנגשטרייך אברהם, ד״ר י. בקלס, ד״ר נ. מ. גלבר, ד״ר צבי הלר, ד״ר יעקב הנדזל, אשר וייזר, נתן ויינרב, זאב זהר, נפתלי זיגל, ד״ר י. טננבוים (ניו־יורק), א. מ. טננבלט, שלום ידידיה, י. יעבץ, ש. ז. יעבץ, הרב ד״ר ד. כהנא, א. כרוך, ד״ר יעקב לוקר, יצחק לוין, מ. ל. מילר, ד״ר משה מיקם, ד״ר נתן מלצר, ד״ר אברהם סטופ, י. סטוצ׳בסקי, בן־ציון פט, ד״ר ז. פ. פינקלשטיין, ד״ר צבי פרנס, גב׳ ד״ר ג. פרנקל, מהנדס ב. צ׳צ׳קס, גב׳ דינה קארל, ד״ר פ. קורנגרין, ד. קלינגהופר, ד״ר נתן קוסטא, חביב קרומהולץ־כנען, משה ריגק, ש. רכֻב, א. ל. שוסהיים ז״ל (בואנוכדאיירס). החלק השני יקיף את תולדות הציונות, המפלגות, המאבק המדיני בפולין החדשה, החיים הכלכליים, החינוך והחיים האקדמאיים, הספרות, העתונות, התיאטרון ותאורי הווי של החיים היהודיים בלבוב.