Prussian state

התקנות עוררו פחד ובהלה אצל היהודים במדינה הפרוסית החדשה. הם ראו בזה אוסף של גזירות רעות ישנות מתקופת ימי הביניים, שמטרתה להמיט שואה על החיים הדתיים והכלכליים של היהודים, להכיר באוכלוסיה הנוצרית כאדונים ובעלי־בתים יחידים של הארץ ולראות את היהודים כזרים, מנצלים ויסודות מזיקים, שיש להגביל את פעילותם בארץ ובמסחרה. כוונת התקנות לגרש את היהודי מן הכפר אל העיר, ואף לאסור עליו לרכול בכפר, לקנות אדמה אצל אכר ולסחור אתו בחליפי־תוצרת. במיוחד שמו התקנות לאל את העורק הראשי של חיי־היהודים בגלות, בהביאן לידי הרס את כל מבנה הקהילה שהתפתח והתבצר בפולין במשך מאות שנים. ארגון הקהילה היהודית בפולין נתן ליהודים את האפשרות לעמוד נגד כל הפורעניות, הרדיפות והגזירות. הקהילה היהודית היתה מעין מצודה, כתריס נגד השמדה והתבוללות, והיא ששמרה על זכותו של היהודי לעמוד על משמר אופיו הלאומי והדתי ולחיות חיים עצמאיים. התקנות באו לבטל את הקהילה העצמאית ולהעמיד את כל התפקידים הדתיים והמשפטיים של הקהילה היהודית תחת השגחת העיריות והכנסיות הנוצריות.