211 כיתת התפילה של חסידי קוצר ! 212 ברגל והביא ספר־תורה למנין של שישקי, מהלך 8 ק״מ, הלוך וחזור . המצב בביתנו היה קשה . אמי נעשתה ראש־המשפחה, ושלחה את אבא למקומות הבראה לאוטבוצק למען טובתו ובריאותו וגם לקיום המשפחה . דאגה לא היה דבר קשה לה . היא לא בזה לשום עבודה , ובלבד שלא תצטרך לידי מתנת בשר ודם . אולם , על כולם עבר הכורת . יקותיאל חינפקי בית התפילה של חסידי קוצק (קאצקער שטיבל ! שבת בין השמשות בשסעל . יושבים החסידים ועורכים את הסעודה השלישית . אנו , ילדי החסידים , כגון בני דודי אברהמ׳ל ויקותיאל שמויקעס , ניאחע (מנחם ) וישראלקע בני ר׳ יוסף חיים המלמד , ויבדלו לחיים משה׳ל ואברהמ׳ל בני המגידים , ואני , יושבים היינו על מדרגות בית־הכנסת שעוד לא נגמר בנינו , ומספרים על שדים ורוחות , על הגיהנום , שאחרי תפילת מעריב יבערו בו התנורים ויכניסו את הרשעים לדודי זפת רותחים , כי בשבת — גם הגיהנום שובת . בבתי־המדרש וב״תפארת בחורים " גמרו כבר מזמן להתפלל מעריב , בשטיבל ממשיכים עדיין לזמר את מזמורי הסעודה השלישית , כדי להוסיף מן החול על הקודש . במוצאי השבתות , במיוחד בחורף , היו באים לשטיבל לערוך בצוותא את סעודת מלוה־מלכה בשירה וריקודים חסידיים . בכ״ב שבט , יום ההילולא של הרבי ר׳ מנחם מנדיל מקאצק , היו יושבים עד שעה מאוחרת בלילה ומספרים נסים ונפלאות על הרבי ר׳ מנדלי ועל הבעש״ט ועל ר׳ ליב שרה׳ס , אגב שתיית יי״ש , שירה ורקודים .
בשבתות ובחגים בבוקר היו יושבים ולומדים, הולכים לטבול במקוה, ואח״כ היו מתחילים להתפלל בכוונה, בשירה ובשמחה. בראש־השנה היו גומרים את התפילה בין 3 ל־4 אחה״צ. בערב יום־הכפורים היו מרפדים את השטיבל בקש ורוב החסידים נשאר כל הלילה בשטיבל, גומר תהילים, לומדים, ובינתיים חוטפים גם תנומה, נים ולא נים. בחג הסוכות, חג שמחתנו, שמחת בית־השואבה, שמחת־תורה הוחג בשירה, בזמרה ובריקודים שנמשכו עד חצות ולמחרת כל היום. כמה חסידי קוצק בסו ־ קולקה עוברים בזכרוני: דודי ר׳ אהרן הירש, יהודי קפדן, בר־אורין, חסיד "שרוף" ובעל־תוקע בראש ־ השנה. הוא היה הגבאי של השטיבל. בכל יום ששי היה מכין את הנרות, ממלא את המנורות בנפט, מכסה את השולחנות במפות צחורות. העבודה הזאת לא נתן לאיש לעשותה, הוא עשה לשם מצוה, ולכבוד שבת או חג. אבי מורי ר׳ משה ז״ל, קראו לו גם ר׳ משה יקותיאל או ר׳ משה חסיד, יהודי עדין נפש, תלמיד־חכם, יושב יומם־ולילה ועוסק בתורה, בנגלה ובנסתר. טובל יום־יום במקור. לפני התפילה, אמי ע״ה היתה מנהלת את החנות ואבי עזר לה אך במעט, חוץ מימי השוק. דודי ר׳ שייקע ז״ל (יעקב־שלום) רץ לעשות טובד. או למסור "מתן־בסתר" לנצרך מיוחס, היה בין מיסדי "לינת־הצדק" וכל מיני חברות. שארי ר׳ פיבל קרמר ז״ל, יהודי בר־אורין ופקח, עסקן ציבורי, חבר ועד הקהילה.
ר׳ איצקע יענטעס ז״ל, יהודי גבוד. וגבא י בתלמוד־תורה. ר׳ יוסף חיים המלמד ז״ל, תלמיד חכם ומלמד עם בחורים גמרא ופוסקים. ר׳ יד.ושע השוחט, ר׳ בצלאל ז״ל, הש״ץ של ימים הנוראים וחגים, בקולו הנעים, מתיקות וקדושה היו בתפילותיו. חבר ועד־הקהל מטעם "אגודת ישראל". ר׳ מרדכי הרמן ז״ל, יהודי אמיד ומצוחצח. בניו היו היחידים בסוקולקה שלבשו "קפוטות" ארוכות וכובע וורשאי, הוא היה גם בעל "שחרית" בימים הנוראים וחגים. ר׳ יחיאל מאיר וורמן ז״ל, ר׳ מרדכי דריסביאצקי ז״ל, ר׳ אביגדור גולדברג ז״ל בר־אורין היד. חבר בועד־הקהל מטעם "אגודת ישראל" ובנו חאצקעל היה חבר בועד הקהל מטעם ״הבונד״: ר׳ קלמן חיים המגיד ז״ל, יהודי תלמיד חכם, תם וישר (בנו משה מייטיס הוא רב צבאי באמריקה), ר׳ מאיר וואנץ ז״ל ר׳ אברהם קרענט ז״ל, יד.ודי ישר וטוב־לב, ורבים רבים אחרים היו בין מתפללי ה׳יקוצקר שטיבל".