גפת הספח ספר״הזכרון שאנו מגישים לקוראינו הוא מצבת״זכרון לקהלת סוקולקה שנמחתה מעל פני האדמה בידי הנאצים הגרמנים וגרוריהם הפולנים. ספר״לזכרון הוא מאורע רב״ערך ליוצאי סוקולקה, באשר הם שם. אנו מרכינים את ראשינו בצער ויגון לזכר קדושינו, הנאהבים והנעימים שמסרו את נפשם על קדושת השם ואשר במותם סללו לנו את הדרך לחיי חרות ועצמאות מדינית. נפל עלינו שארית הפליטה של יוצאי סוקולקה, הנמצאים בארץ־ישראל, לכ- תוב בספר לזכרון אבות ואמהות, אחים ואחיות, שהובלו כצאן לטבח והומתו במיתות משונות, בסקילה שרפה הרג וחנק. ספר זה ישמש נר תמיד, לנשמותיהם הקדושות והטהורות, בדפיו צרורים דמותה ונפשה של סוקולקה היהודית שהושמדה; ימיה הטובים והעליזים, ימי ההתפתחות והתרבות ועל הכל פרשת חורבן עירנו, מפי הנשארים לפליטה מגיטו סוקולקה. בו תהיה חקוקה לעד דמותה של עירנו, על עברה המפואר, אישיה הדגולים, מוסדותיה וארגוניה הציונים והכלכליים. לאור הזכרונות שנכתבו כאילו קמו דמויות נשכחות לתחיה.

קשה ומר להספיד אלפי נפשות, בני־עירנו שהכרנו ם מילדותם, שהיו קרובים ללבנו קרבה נפשית או קרבה של שכנות וידידות. לא השלמנו עם האסון הגדול שקרה לנו, לא שכחנו ולא נשכח לעולם, מה עוללו לנו הנאצים הגרמנים וגרוריהם הפולנים. נזכור את הקרבנות ולא נשכח את הרוצחים, גם את הרוצחים הפולנים שידיהם מגואלות בדם יהודי עירנו, והם גרים בבתיהם, נהנים מרכושם, מטיילים לרווחה ברחובות סוקולקה. הבתים עומדים עטופי צער ויגון ומתאבלים על יושביהם היהודים, כי אינם עוד בחיים ן בנכר מצאו את מותם, בארץ הדמים הטמאה, בארץ גזרה. יהודי סוקולקה שכל שאיפותיהם היתה ארץ־ישראל ואהבת עמם לא זכו לעלות אליה. מרחוק חלמו על הארץ ואליה לא יכלו לבוא. מה נורא ההרג שנעשה בקהלת סוקולקה. הרג שלא היה כדוגמתו. מאז בקשו גויים להשמידנו. חורבן קהלת סוקולקה המפוארת במסורת נשגבה. שהקימה דור של נוער ציוני־חלוצי הושמדה כליל. היש חורבן כחורבן זה י כל אחד מאתנו נושא בלבו את הכאב הנורא והאיום. כל אחד מאתנו שיכל את אחיו ואחיותיו, את הוריו או את ילדיו! המעטים שנשארו מרגישים את אבדן בני עירנו ומשפחותיהם, והנה התארגננו והתלכדנו יחד לחפש דרכי ביטוי לעלבוננו דרכים להנצחת הקהלה וקדושיה, בהציבנו מצבה לזכרם בספר־זכרון. כי אין אפשרות להקים להם מצבה ממש, שהרי מקום קבורתם לא ידוע. חבלי לידה

קשים עברו על הספר עד הגיעו לגמר, רבות עמלו אלה שזכר הקדושים יקר להם, באיסוף חומר ותמונות, עריכת רשימות מפורטות של שמות הקדושים. אומץ-לב והעז ה נדרשו לנו בגשתנו להציב שם וזכר לקהלת סוקולקה, העיר השוכנת בין ביאליסטוק וגרודנה. כמו ספרי זכרון של שאר קהלות, כן גם היה המניע להוצאת הספר החרדה שלא נתנה הפוגה שש ם קדושיה לא ימחה לנצח, והחלטנו להקים יד לזכרון לאחים וקרובים שנכרתו מארץ החיים, לאלה שנלקחו למחנות המות של קלבסין, טרבלינקה ואושייץ. לאלה שנשרפו ונהרגו ונקברו בקבר־אחים בלתי ידוע ודמים בדמים נגעו . כאשר נגשנו להוציא את הספר לא שערנו לעצמנו שהמשימה תהיה בל-כך קשה.