283 אישים ודמויות 284 בעמקי הנפש של כל תלמיד ותלמיד, ולשון משותפת לו עם כל אחד לפי טבעו. כל אחד מאתנו ראה בו ידיד, הוא אוהב כל אחד וכל התלמידים אוהבים אותו. ובשום מקום לא השגנו בלימודים כאשר השגנו אצל השטאבינער. ידענו שעמלנו לא היה לבטלה. אחרי שיעור בגמרא כשהרגשנו עיפות. ידענו שמותר לנו לנוח. לשאוף קצת אויר צח, ובן־רגע התרוקן ה״חדר". והספיק רמז קטן מצדו שנכנסנו שוב והמשכנו בלימודים. ועל כל סוגיה קשה עברנו, כי אהבנו את הקשיות. לא "הקפדן מלמד" היה אומר תמיד: בכל יום ששי, היה קורא לנו מפרשת השבוע, בהסברה שלו סייע להתקרבות לבורא־עולם, לתורה ולמוסר היהדות. והמשכנו ללמוד ב״תלמוד־תורה". בסביבת התלמוד־תורה עמד צריף־עץ שנקרא "השטיבל", שם התפללו חסידי־קוצק, תפילתם ברינה. אבל מה שמשך אותנו ביותר לצריף הזה, אחרי שגמרו להתפלל, וכל אחד הלך לביתו, נשאר רק חסיד אחד לבדו, והוא התחיל להתפלל בקול וצעקה מרה, שהרעיד כל נימי נפשנו. עמדנו מאחרי החלון לשמוע איך הוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא. מבקש רחמים, מתמרמר, ״אהבה רבה אהבתנו״. היתכן? צעק בקול.
"התלמוד־תורה" היה בשכנות עם בית הכנסת הגדול, בימי חורף, הימים קצרים, למדנו מאוחר בערב. בלילה אהבנו ללמוד ביתר שקידה ובניגון עצוב המלווה כל מלה. והרגשנו שהתגברנו, ואז חזרנו הביתה עם הפנסים בידינו. עברנו את בית־הכנסת והנה על המפתן עומד אדם וקורא לכל אחד מאתנו בשמו לעלות לתורה. הרבה שמענו אז, על מתים שקמים ממנוחתם ומסדרים תפילה בבית הכנסת וקוראים גם לעוברי דרך לעלות לתורה. מאז גם הפנסים לא עזרו, פחדנו גדל. זמן רב היו באים לקחת אותנו הביתה, אבא או אמא. ובלילה, ראינו בדמיוננו את בית־הכנסת, מתים מתפללים ועולים לתורה ופחדנו לעבור. גדליה ויסמן משפחת קנטור א. אברהם קנטור אברהם קנטור נולד בסוקולקה בשנת 1894. הוא קבל חנוך מסורתי וגם השכלה כללית בביה״ס העירוני. בימי נעוריו הצטרף לנוער הפעיל, שהתרכז בסוקולקה ב״לטע־ רארישע געזעלשאפט". אברהם קנטור המורה פנינה קנטור בסיום מלחמת העולם הראשונה עבד קנטור בועד־ הקהלה בביאליסטוק ואשתו היעודה פנינה וילנסקי עב- דה כמורה בגמנסיה העברית בביאליסטוק, אשר נוסדה אז. קנטור גילה מרץ רב, חריצות וכוח ארגוני בפתיחת בתי־מטבח זולים או בחינם, בארגון "גמילות־חסדים" ו״מתן בסתר". כעבור שנים המשיך בפעולתו הסוציאלי כחבר בבית הכנסת "משכן יעקב".
בשנות השלושים החליט לעלות ארצה. תחילה עלה לבדו. בארץ התקבל כעובד בקופת־חולים של הסתדרות העובדים בסניפה בטבריה, משם הועבר לחדרה, מקום בו חכתה לו עבודה בהרחבת הסניף של קופ״ח וביסוסו. שבועות מספר לאחר בואה של רעיתו עם הילדים ארצה נפטר (בא׳ חשון תרצ״ד — 10.10.1934), בהניחו אחריו אשה ושני בנים. ב) פנינה קנטור מבית וילנסקי פנינה קנטור נולדה וגדלה בעיירה קטנה (קרינקי, בסביבת ביאליסטוק) בתחום המושב ליהודים ברוסיה הצארית. עוד בגיל צעיר (כבת 16 — 17) בזמן מלחמת העולם הראשונה, יצאה מבית הוריה לוורשה, שם למדה והתכוננה להוראה בהתאם לנטייתה. בגמר לימודיה הגיעה לסוקולקה, כדי לעבוד בהוראה עברית, ולאחר זמן קצר הצטרפה לקבוצה יוזמת, אשר יסדה את הגימנסיה העברית בביאליסטוק. קבוצות יוזמות, ביחוד מבין תנועות הנוער הציוניות ("צעירי ציון״) ראו את השעה כשרה להקים — לראשונה בחיי הגולה — בתי״ס עבריים, שבהם תינתן השכלה מלאה, בכל מקצועות הלימוד (ולא רק בלימודי היהדות כפי