35 מ. ש• גשור י 36 נשא הכל צורת הממשל הרוסי את חותם פרוסיה, ואף את שמות הדרגות בצבא, במשטרה ואת המדים לקחה מדם. ממילא קבעה את התקנות נגד היהודים מ־17 לאפריל 1797 כיסוד ל״סידור" הבעיה היהודית ברוסיה, תקנות שנגעו לכלל היהודים ברוסיה, וחלו גם על סוקולקה. יהודי סוקולקה השלימו עם המצב בידיעה, ש״הם בגלות", והם המשיכו להתקיים במצב של עלבונות ודיכוי מצד השלטונות. האוכלוסיה הנוצרית עסקה ברובה בענפי החקלאות, והיהודים — במסחר זעיר ובמלאכה, ורק בחלקם בחקלאות. בסוקולקה עבר הקו של מסילת־ הברזל וארשה־פטרבורג, במרחק 37 פרסאות (ויורסט) דרומית־מערבית מגרודנה, באמצע הדרך בין גרודנה, לביאליסטוק ו־201 פרסאות מוארשה, והיא גבוד,ה 765 רגל מעל פני־הים. סוקולקה, נמצאת בין התחנות צ׳רנה־ ויש וקוז׳ניצה. ענף התעשיה, בעיר לא היה גדול, ועוד בשנת 1877 הצטמצמה בשישה מפעלי־חרושת קטנים שהעסיקו תשעה פועלים (מבשל בירה, חרושת נרות, שלושה מפעלי בורסקאות ותעשיה חרסינה). עיקרה של העיר היו שני רחובות ראשיים: רחוב גרודנה, ורחוב ביאליסטוק ובקרבתם נמצאה ככר גדולה שבמרכזה התנוססה כנסיה, מוקפת גדר. מלבד שני הרחובות היו בעיר שש סמטאות צדדיות.
עם התפתחות התעשיה בביאליסטוק נוסדו בסוקולקה ובעיירות, קריניק וכמד, בתי־חרושת ובורסקאות. לאחר זה נתווספו שנד, שנד, בתי־בורסקאות בביאליסטוק, קרינקי, סוקולקה, זבלודובה, ושישלבי״ץ", שגדלו ווד,י,ו למפעלים גדולים. לפני מלחמת העולם הראשונד, נמצאו בפלך גרודנה כמאתיים מפעלי בורסקאות שהעסיקו כ־6.000 פועלים, ביניהם גם הרבה, יהודים. ענפי אומנות שונים נמצאו ברוב המכריע בידי ד,יד,ודים לא רק בסוקולקה העיר, אלא גם ביתר עיירות המחוז ובגרודנה. האומנות היהודית היתה, מושרשת בערי ליטא מדורות ולה עבר עשיר בהישגים. בחיים הדתיים היתה, השפעה לאומנותם • בערי ליטא היו קיימים בתי-כנסיות מיוחדים לפי חלוקה מקצועית. כמעט בכל עיר נמצאו בתי־מדרשות 17 עיין זכרוגות יעקב־פרנק ל"חיים פרנק ל (אביו) חלוץ חרושת העור בליטא", במאסף "ליטא" (יידיש) בעריכת הד״ר מנדל סודרסקי, בהוצאת "קולטור־געזעלשאפט של יהודי ליטא". של חייטים, סנדלרים, כובענים, נגרים, בנאים, זגגים, מרצפי־רחובות, קדרים, עגלונים, בעלי-כרכרות, אופים, קצבים, נושאי-מים ואחרים. האומנים מילאו תפקיד חשוב בחיי הקהילה, בבחירות פרנסים ורבנים, שו״בים וחזנ־ם, וד,עסקנים נאלצו להתחשב בד.ם בכל מאורע חשוב י.
אין ידיעות על סוקולקה מתחילת קיום ישוב יהודי, בתוכה, ולא ידוע מתי נוסדה, בה הקהילה היהודית, מיד התלותה בערים בגרודנה או בזולתה, מתי נתמנה, בד, הרב הראשון ומד, היד, שמו ועיר-מולדתו. בשום מקום לא נזכר דבר קיום פנקס של קד,ילת סוקולקד, או של אגודות-אומנים, שממנו נוכל לעמוד על פרטי-חייד,ם של בני-הקהילד,. ייתכן שד,י ו קיימים פנקסים וד,י ו ברשות גבאים או עסקני-ציבור ובשנות השואה האיומד, של הנאצים הטמאים אבדו יחד עם שומריד,ם. אין לד,ניח שהישוב היהודי בעיר, שמנה עוד בשנת 1765 בתקופת הרפובליקה הפולנית, 522 יהודים, התנד,ל באופן שונה משאר הישובים הקרובים והרחוקים, ללא מוסדות ופנ- קסים, ללא ידיים מכוונות ומנד,לות. כל קהילד, בישראל היתד, עומדת על שלושה דברים: על התורה, (בית- המדרש, הישיבה), על העבודד,, (ד,אומנות) ועל גמילות ־ חסדים, על הדין ועל מילוי חובות המדינה (פרעון מסים משותפים). המוסדות היסודיים הרי היו קיימים מזמן בסוקולקה, כמו בית-כנסת ובתי-מדרשות, בית- עלמין, אך לא ידועים שמות הפרנסים והעסקנים שטיפלו בהקמתם ובניהולם.
ברם ידוע, שיהודי סוקולקה הרגישו עצמם במצב יותר טוב בהשוואה, לישובים האחרים בגלל העובדה, שהעיר היתה, עיר־מחוז, ובזה ניתנה, לה גושפנקא של מקום - תרבות והשכלה, של שלטון מחוז שידו פרושה על עיירות וכפרים ועיניו על מינם, ומשטר שיהיו כסדרם. אולם, גם בספרות ההשכלה, והציונות כמעט שלא ניכרים עקבות יהודי״סוקולקה, אף שהיו בה, יהודים משכילים ואנשי אינטליגנציה מעורבים בין הבריות, שעמדו בקשרים עם השלטונות והמוסדות המרכזיים במדינה. 18 המלון הגיאוגרפי הפולני נותן מקצת ידיעות על סוקולקה העיר והמחוז, בעוד שאין כמעט כל ידיעות עליהן בשאר האנציקלופדיות, ואף האנציקלופדיה היהודית ברוסיה ("ברייסקיה אנציקלופדיה" בעריכת הד״ר י.ל. קצנלסון) כמעט שאינה מביאה ידיעות על סוקולקה.