37 קורות יהודי סוקולקה 38 פרק חמישי רבנים ורבנות בסוקולקה רבנים משותפים לסוקולקה ושכנותיה. — מידת השפעתם של הרבנים. — מספר רב של רבנים בסוקולקה. — הי־במנק״ס ״בעת שפולין בקושרים״. — הרב שרגא־פייבל סארנה. — ביאליסטוק מספקת רבנים לסוקולקה. — הרב צבי־הירש בן האופה ר׳ שלום. — רבי יוס׳לה בעל־מופת. — הרב משה־יהודה רבינוביץ שעבר לגרודנה. — הרב יצחק שוסטר, הלוי האחרון, יליד־סוקולקה רבי מאיר מרכוש. ניתן לשער שבגלל חוסר־תקציב לא מינו בתחילה רבנים מיוחדים לסוקולקה, ורב אחד היה מכהן בכמה מקומות, והיה מחלק את ימי־השבוע לשבת בהם. בכל אופן, ידוע, כי בסוקולקה היו גם רבנים וגם רבנים משותפים, וישנם שמות של רבנים שישבו על כסא הרבנות בסוקולקה ומצודתם היתד■ פרושה גם במקומות אחרים. בתקופת הירידה והדלדול של קהילות אשכנז, פולין וליטא, אחרי ביטול "וועד הארצות", נעשה הרב למנהיג בעל השפעה כמעט יחיד בחיי הציבור בכל עיר. כשם שהרב היה זקוק למנוי מצד הקהל היה הקהל זקוק ביותר לרב שיעסוק בעניניהם הציבוריים והדתיים. נראה, שרבני סוקולקה לא מצאו סיפוק בכהונתם במקום, והם השתדלו לעבור לרבנות במקום אחר, יותר מבוסס. מכאן מספר רב של שמות רבנים בסוקולקה בתקופה קצרה, בערך. מובן, שמחוסר פרטים קשה לעמוד על רשימה כרונולוגית של הרבנים בסוקולקה ובאילו שנים כיהנו בה.
הרב, ר׳ דובר מנקס, בן ר׳ מרדכי, שהיה יליד ביאליסטוק, כיהן רב בסוקולקה ומשם עבר לז׳יטומיר. בספרו "ענף עץ אבות" על ארבעה חלקי ש״ע (זיטומיר, תר״ס), בדברו על יחוסו, הוא מספר שבשנות נעוריו היה רב בסוקולקה "בעת שפולין בקוש- רים". מרד הפולנים האחרון ברוסיה היה בשנת 1862. משפחת מנקס היתה מן המשפחות הנודעות בביאליסטוק. בבית העלמין של ביאליסטוק נמצאת, בין מצבות הרבנים שכיהנו בערים שונות, המצבה של הרב ר׳ שרגא־פייבל סארנה, שכיהן כרב בערים רבות: סיינה, פופולדיה, אוסטרובה, הורודוק וגם בסוקולקה. בלי לציין באילו שנים. נולד בתקפ״ז ונפטר י״ב שבט תרנ״ב. הוא פירסם חידושי־תורה בכתבי־עת תורניים, ואף נתן הסכמות למחברי ספרים. בספר "אור מתוק" לר׳ ישראל בנימין לביא (למפרט) יש ממנו הסכמה והוא חותם "שרגא פייבל מסוקולקה ומסיינה וכעת רב בהורודוק". יש אומרים שהיה ידוע כבעל־מופת וממקומות רחוקים היו באים אליו לקבל ברכתו יי. ביאליסטוק היתה מספקת רבנים לקהילות שונות, ואף לסוקולקה. הרב ר׳ צבי־הירש, בנו של האופה ר' שלום, משכונת חאנייקעס בביאליסטוק, היה רב בכמה ערים: ביאליסטוק, קורצ׳בה, אמצ׳יסליב (פלך מוהילב) וסוקולקה, מחבר ספרי "בנין שלום" (וילנה, תרנ״ב) ו״תוספת שבת" (וארשה, תרמ״ו). לא ידוע באילו שנים כיהן בסוקולקה.
הרב החביב והמקובל ביותר בסוקולקה היה ר׳ יוסי ל׳ה, תלמידו של הגאון ר׳ דוד׳ל ממיר וחבר־ קרוב של הגאון הגדול, ר׳ יצחק אלחנן ספקטור מקובנה. בשעתו יצא לו שם בלמדנותו ובצדקתו הגדולה, והיתה לו ספריה גדולה ומדולה. הוא כיהן ברבנות בערים שונות: בפורשטוט (של הורודנה), קרטוז־ברזה, ביטן, סוקולקה, ובאחרונה בזבלודוב, שבה כיהן כשלושים שנה ונפטר בשנת תר״פ, בערך. בכל מקום כהונתו התיחסו אליו גם הנוצרים ביראת־כבוד, ולעתים קרובות היו באים אליו לשאול עצתו בעניניהם והיו נשמעים להצעותיו. אגדות שונות ענדו לראשו יהודים ונוצרים, והיו מספרים עליו נפלאות. ביחוד היה מראה חיבה לנערי ה״חדרים", ובימי שבתות היה הולך לחדרים לבחון את הנערים ו״לצבוט על לחייהם". על קברו בבית־ העלמין הישן בזבלודוב הקימו אוהל. לפני הרב האחרון שנספד, בשואה, ישב ברבנות בסוקולקה, הרב ר׳ משה יהודה רבינוביץ, שהיה מעורר. בצרכי ציבור ורכש לו שם טוב, כאיש הברד, וכבעל־שיחה נאד. אך כקודמיו לא נעמד לו, כנראה, הישיבה בעיר זו, וידוע שהיה בין המועמדים לרבנות בסובל ק בתרע״ד, אחרי פטירת רבו, הגאון ר׳ משה בצלאל לוריא. לבסוף עבר לכהן כרב בגרודנה, ששם היו לו חסידים נלהבים שהסתופפו בצלו והתרכזו בקרבתו, בגרודנה כיהן כרב עד יום פטירתו. היו גם ילידי העיר סוקולקה, עצמם, שזכו לשבת בה
19 הומ ר ר ב ע ל רבני ם יליד י ביאליסטו ה שכיהנ ו ג ם בסוקו ל ק ה י ש למצו א ב״פנק ס ביאליסטוק" .