41 קורו ת יהוד י סוקולק ה 42 בשנ ת 1867 , 458 בתי ם ( 14 בתי־אבן ) ו־ 3814 תושבים , 10 בת י כנס ת וארבע ה בתי־תפיל ה ליהודי ם (בה ם שנ י בתי־אבן) , 8 מחסנ י עצי ם וש ש חנויו ת ( 3 בתי ־ אבן) , משר ד דוא ר וטלגרף , תחנ ת מסילת־ברזל , בית ־ ספר , 153 אומנים • ההכנס ה העירוני ת בשנ ת 1869 הגיע ה ל־ 3646 רובל . המסח ר הי ה מוע ט ולפ י אופי ו הי ה מסח ר זעיר . בשנ ת 1878 הי ו בסוקולק ה 17 בתי־אב ן ו־ 450 גתי־עץ , 3431 תושבים , ובה ם 411 פראבוסלבים , 1433 קתולים , 18 אוונגלים , 1543 יהודים , 26 מושלמים . לפ י המפק ד ש ל שנ ת 1897 נמצא ו במחו ז סוקולק ה למעל ה מ־ 110.000 תושבים , ובה ם 13.500 יהודים . המספ ר כול ל בסוקולק ה עצמ ה כ־ 8000 תושבים , ובה ם 2.848 יהודים . מחו ז סוקולק ה הי ה גוב ל צפונית־מערבי ת בפל ך סובלק , במזר ח — במחו ז גרודנה , בדרו ם ־מזר ח — במחו ז ביאליסטוק , ולפ י הספיר ה שנערכ ה ביד י שר־האלף , שטרילביצקי , תפ ס המחו ז סוקולק ה 26 — 47 מי ל מרוב ע בשטח .

פני השטח היו גבנוניים. הגבעות שהיו מרובעות בחלק האמצעי של המחוז היוו את חבל המים שבין פלגי הנימן והויסלה. הם לא התנשאו הרבה מעל־פני־השטח. הנקודה הרמה ביותר מאחורי הכפר קוסטיניץ מגיעה ל־777 רגל, ובסוקולקה עצמה ל־765 רגל מעל פני הים. רוב הקרקע הוא חול או חול וחמר יחד, בעוד שבבקעוֹת מצויה אדמה שחורה טובענית. החלק המערבי של המחוז השתייך למשקע הנהר ויסלה, בעוד שהחלק המזרחי הקטן ממנו השתייך למשקע הנהר נימן. הלאה מזה השתייכו הנהרות החשובים למערך הנהר ויסלה, והם: הבובר והסופראסל. ונהר סוקולדה העובֵר בסוקולקה. הנהרות לא התאימו בדרך כלל למעבר ספינות והפלגה במים. האגמים מעטים והם קטנים. מהם נמצאים בקרבת סוקולקה, והם זורמים לנהר סוקולדה. ביצות מצויות בכל מרחב המחוז. וביחוד בעמק הנהר סוקולדה. יערות לא היו מרובים במחוז. בשנת 1877 היו בהם 47.361 עצים, כלומר 20.1% מן המרחב כולו. בשנת 1869 נמצאו עוד כ־56.000 עצים ביערות המחוז, כלומר 20% מן המרחב כולו. בין עצי־היער היו, ביחוד, עצי אלונים ועצי אשוח, וגם אלות לבנות, עצי־אורן וצפצפות. לפי הנתונים משנת 1878 הגיע מספר התושבים במחוז, יחד עם סוקולקה והעיירות ל־85.672, ואילו בלי העיירות הגיע מספרם ל־70.842 תושבים, ובמספר זה 265 בני האצולה, 10 כמרים פראבוסלביים, 4 קתולים,

2 מושלמים, 4 סוחרים, 2474 של חברי־האומנים (צך), 57.532 אכרים אריסים על קרקע המדינה, 446 מתישבים, 6884 בעלי אחוזות, 113 אנשי צבא, 3213 חיילים בחופשה, מפוטרים ואחרים, 52 נתינים זרים ו־54 מעמדות אחרות. לפי הדתות הגיע מספר התושבים באורח יחסי באותה שנה במחוז (בלי סוקולקה והעיירות) ל־18.515 פרא־ בוסלבים, 50.351 קתולים, 8 אוונגלים, 1603 יהודים ו־365 מושלמים. בשנת 1879 נמצאו במחוז 10 בתי־כנסיות יהודים (2 בתי־אב)׳ 18 בתי תפילה יהודים (5 בתי־אבן), 15 כנסיות פראבוסלבים, 12 כנסיות קתוליות, ומסגד (מצ׳ט) מושלמי אחד. הפולנים היוו את רוב התושבים (48.000). אחריהם באו הליטאים (7000) ושל רוסיה הגדולה (4.000). במחוז היו 611 מקומות מאוכלסים, ובהם 9 עיירות (דומברובה, יאנוב, קוריצין, קוז׳ניצה, נובי־דבור, אודל־ סק, סידרה, וסילקוב וסוכובוליה)׳ 350 חוות וכפרים ו־252 מושבות קטנות, מהמקומות האלו: ב־292 ישבו פחות מ־25 תושבים, ב־114 — מ־25 עד 50, ב־118 — מ־51 עד 100, ב־83 —מ־101 עד 500, ורק בארבעה מהם היו למעלה מ־500 תושבים. עיקר עיסוקם של התושבים היה חקלאות ועיבוד־פשתן, זרעו במיוחד דגן, שבולת־שועל ושעורה. גידול־צאן היה מפותח למדי. בשנת 1878 נמנו במחוז 41 בתי חרושת שהעסיקו 265 עובדים, ובהם: 7 בתי־חרושת לאריג־צמר

(122 עובדים), 3 מטויו ת (56 פועלים), 2 משרפו ת יין ־שר ף (11 פועלים), 10 בת י תעשי ת ביר ה (26 פועלים), מנסר ת (6 פועלים), 10 מפעל י בורסקאו ת (25 פועלים), 5 מלבנו ת (11 פועל) ושלוש ה מפעל י רעפי ם (3 פועלים). מבחינ ה מנהלי ת נחל ק המחו ז לשלוש ה גלילו ת ו־13 עדות. המשרדי ם הגליליי ם נקבע ו בקוז׳ניצה, סוכובולה, וסילקוב. לקוז׳ניצ ה השתייכ ו העדו ת (א ו הכפרים): קרוגלאני, מקובלאני, גז׳יביני ה וקאמיניה; לסוכובולה: הכפרי ם באגנה, טרופימובקה, אוסטרוגורה, נובה־וול ה ורומנובקה; לואסילקוב: הכפ - רי ם צ׳ארנה־וויש, אוסטרוב, קמיונק ה וזבורזיצה. אש ר לתחבור ה — ק ו מסילת־הברז ל וארשה־פטרבור ג חוצ ה