53 קורות יהודים סוקולקי, ה 54 לקורסים אפשר היה לקבל כל שנה רק שלושים תלמיד. התלמידים חתמו על התחייבות לעבוד מספר שנים בבית־ספר. למעשה, כמעט כולם נעשו מורים לכל חייהם. הקורסאים יסדו להם ארגון לעזרה הדדית וכר. החברים סייעו זה לזה בחומר וברוח. מבחינה חונזרית היו החיים בקורסים קשים, עבודה מייגעת יומם ולילה, הסתפקות במועט. בכל זאת, היתה השמחה שרויה במעונם של התלמידים. שנות הקורסים היו בעיניהם השנים המאו- שרות בחייהם. הם הרגישו שהם משתתפים ביצירה נשגבה לעצמם ולעמם. יהודי סוקולקה ראו את הקורסים כאילו הם קיימים בסוקולקה. פרק עשירי קהילת אודלסק אודלסק היא אודזיליסק בפולנית, — עיירה שנוסדה במאה הט״ז — הפתגם ״סדר כמו באודלסק״. — היישוב היהודי גדל לאט: פולקלור יהודי באודלסק, בית־כנסת מן המאה הי״ז. — ביקורת נוצרית על חוסר־שמירה בבית־הכנסת. — סיפוח העיר למחוז סוקולקה — אוכלוסיה משולשת בעיר. — הרב ר׳ מרדכי אריד־לייב באודלסק. — במלונים ובמפות צויין המקום בשם אודזיליסקו, עיירה על גדות הנהר אדל. היא נוסדה, במחצית הראשונה של המאה הט״ז בידי המלכה בונה, בהעניקה לה זכות למסחר ומסים. מקודם השתייכה לגליל טרוקי וסופחה לשטח הכלכלי של גרודנה. בעיירה היתה כנסיה קתולית שהוקמה בידי זיגמונט השלישי בשנת 1660. למקום יצא מוניטין בפתגם, שאינו לשבח: "סדר כמו באודלסק״ 30.
אודלסק נמצא ליד המסילה המוליכה מגרודנה לוול ־ קוביסק. הסביבה. מלאה רכסים, אך ללא יערות. בשנת 1800 היו בעיירה. 172 בתים! 3. הישוב היהודי גדל באיטיות רבה. אנשי המקום עשו מאמצים למלא את ה״המנין" הראשון, ולא קל היה הדבר. 30 עיין במלון הגיאוגרפי של פולין, וארשה, 1886, כרך 7, עמוד 376. 31 עיין ב״אנציקלופדיה הגדולה "(בולשאי אנציקלופעדיא") ברוסית, פטרבורג, 1904, כרך 17. לפי ה היה קיים בעיר בית־חולים עירוני, שני בתי־חולים צבאיים, בית־כנסת, מחלבות, 15 מפעלי־חרושת עם 157 פועלים. הישוב היהודי באודלסק היד. מתגאה בבית־הכנסת הישן (מהמאה הי״ז) שהיה בנוי עץ. ידוע, שאחרי ד.ר.שמדות, מלחמות ופרעות, שריפות או רקבון־עץ, הלך ונתמעט מספר בתי־הכנסת הבנויים עץ, וכאן נשתמר בית־הכנסת, שעורר ענין רב אצל שוחרי האמנות היהודית, כיד.ודים כנוצרים, שהתענינו והקדישו לה מחקרים חשובים. אך יהודי המקום לא ידעו משום־מה. לשמור על שריד קדוש זה. מנהל המוזיאום הממלכתי בגרודנה. יודקובסקי (פולני),
שר, ראה ענין רב בעתיקות ידודיות, מצא את בית־הכנסת במצב מוזנח, קורות הגג רקובים, ודגג כולו במצב של התפוררות. בפנים הבית מצא לכלוך רב. חצי בית־הכנסת הפך למחסן תפוחי־אדמד,. על הרצפה התגלגלו רקמות יקרות. הבימד, שבורר, ובחלק ממנו השתמשו כעצי־הסקה. ארון־הקודש היפה עם חיטובי־יד העדינים וד,נדירים שדרו מעשר,־אמנות — אף הוא נמצא במצב מוזנח. בכלל, נמצא בית־הכנסת במצב של התפרקות, ולא היד. בעיר מי שיבין שיחס זד, לעתיקות יד,ודיות, וביותר למקום קדוש, הוא ממש שערוריד,. כך היו דברי תגובד, של נוצריה*, בראותו את בית־הכנסת בחורבנו. אחרי כיבוש פולין וליטא בידי רוסיד,, סופחה אודלסק למחוז סוקולקה. בשנת 1886 היו בה 1346 נפש (657 גברים, 689 נשים), ובמספר זה נכללו 6 פראבוסלבים, 1242 קתולים, 98 יד,ודים. בעיירה התקיים בית־ספד יהודי. כל 274 בתי־העיר היו בניני־עץ. בספירת 1897 היד, מספר ד,יד.ודים בעיר 234, 16% מכלל האוכלוסיה. בגלל העוני לא יכלו יהודי המקום להחזיק להם רב מיוחד בכל הזמנים, וד,ם היו נזקקים לרבני הסביבה. ורק עם גידול הישוב החלו למנות לד,ם "כלי־קודש" משלהם. לא ידועים שמות הרבנים שלפני שנת תרס״ה, היא השנה שבד. נתמנה שם כרב ר׳ מרדכי אריה־לייב בד,רב ר׳ אברד,ם־צבי סג״ל. הוא נולד בשנת תרמ״א בעיירד, קלישצ׳יל 33. מספר יהודים ניצל משואת הנאצים באודלסק, ומהם נמצאים גם בישראל. 32 בעתו ן "דא ס ניי ע לעבן", ביאליסטוק, ל׳ תשרי תר״ץ.
33 עיין "אחלי שם" לש. מ. גוטליב. פינסק.