Original scanEvidence located
Original memorial-book scan 41
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-1296

57 רכג י סוקולה ה 58 של צורה, תלמודי מובהק בעל רוח עצה ודעת. היה מהראשונים לכל עניני ציבור, התורה והעבודה וערכו היה נשגב בעיני כל בני עירו". בנו של ר׳ מרדכי היה אליעזר־יהודה פינקל, סופר קבוע ב״הצפירה" ושאר עתונים עבריים והיה מפורסם בשלהי תקופות ההשכלה. בן שני של ר׳ מרדכי פינקל היה מנהל גימנסיה יהודית־פולנית פרטית בווארשה. ר׳ א. י. פינקל היה מעלה מזכרונותיו על זקנו ר׳ אפרים־פישל באהבה וגעגועים. וכן הוא כותב עליו: "הוא בעצמו נזיר היה משתית יין ולא טעם טעם שכר מימיו מחמיר על עצמו בעניני תעניות חובה ורשות ומקל לאחרים בזה, באם יש להם רק איזה מיחוש שהוא. היה מחמיר כלפי עצמו גם בקשר לתענית אסתר. היה בדרך כלל מתון וענותן ומוחל על כבודו תמיד" (״הצפירה, שנת תרס״ג, 592 א). 2. ר׳ אברהם הכהן רב בסוקולקה בשנים תקצ״ג(1833), תקצ״ז—תקצ״ח (1837 — 38), עבר לקרינאק שם היה רב כשלושים־וחמש שנה ונפטר בשנת תרל״ב (1872), והוא כבן שמונים שנה. פרטים על תולדות חייו אינם ידועים אלא מעט: נראה שר׳ אברהם הכהן היה נצר משפחת הרבנים לבית כהנא, בטיקטין, עיר הגליל. ידוע לנו בוודאות שחותנו היה חתנו של הגאון ר׳ אליעזר רב״ד אמסטיבאוו והסביבה, מחבר ספר "חמדת הימים". דבר היות ר׳ אברהם רב בסוקולקה ידוע מ״הסכמתו"

passage_cb81f603ba82f03b4b8df40b
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 1298-2701

על הוצאת הספר "אבות דר׳ נתן" שני הביאורים "שני אליהו" ו״בן אברהם" לאליהו בן אברהם רב דילאטיץ (סמוכה לנובהרדוק). הספר נדפס בווילנה־הורודנה בשנת תקצ״ג ושמו חתום ב״הסכמה" הרב אברהם במו״ה יוסף הכהן מסאקאלקי". ר׳ אברהם נתפרסם כגאון בתורה וכשנפטר לעולמו הספידו המשכיל התורני ר׳ אפרים גיביאנסקי בעתוֹן העברי ״המגיד״ (1872, 13 "א). הרב מתואר שם כ״זקן בית התורה והוראה, מהול במעלות ובמדות ישרות וכחכם הנעלה. מלבד רוח לבו בתלמוד ובפסוקים לא נשא פנים במקום הילול האמת ולא חת מפני כל". דבר לא נקל הוא למצוא בימים האלה ובזמן הזה, רב מצוין בתורה ובמדות תרומיות". "וכבוד גדול עשו להרב ר׳ אברהם במותו. המלאכה נשבתה בכל וכל החנויות סוגרו על מסגר, ובו האנשים, נשים וטף באו ללוויתו, איש מהם לא נותר. בין האנשים אשר ליוו היה גם הגאון ר׳ ישראל מסאלאנט. גם הוא נסע אחרי מטתו ללוותו לבית עולמו". חתנו של ר׳ אברהם הכהן, ר׳ שלמה שפרינץ ממעז־ ריטש (רב בוויזנה, פלך לומזה, ואח״כ בארצות הברית) מוסר בספרו "לשד השמן" שחותנו השאיר אחריו בכתו־ בים שני חבורים "משפט אמת" על השלחן-ערוד, חלק "חושן משפט" וספר שו״ת על "אבות דר׳ נתן". נמצאים ברשימת החותמים ששה אנשים מסוקולקה: אריה-לייב נאמן, אריה-לייב בן שבתי שפירא, אליעזר צבי בן חיים, חיים בן יחזקאל, שבתי בן צבי הירש שפירא וחיים בן יחזקאל. 3. הרב ר׳ יוסף (ר׳ יאסעלע)

passage_cd63d0e8639eb138c4b48ca6
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 2703-4026

ידוע בין הרבנים בפלך גרודנה בשם "ר׳ יאסעלי הזא- בלודובי", על שם עיר רבנותו האחרונה זבלודובה (מחוז ביאליסטוק) בה שמש כרב כשלושים שנה (תרט״ז — תרמ״ו 1856 — 1886) אולם, לפני כן היה ר׳ יאסעלי רב בסוקולקה • לפי הספר "אנשי שם" לר׳ חיים בראוורמאן, המדייק בדבריו בתולדות הרבנים הנכללים בספרו (תרנ״ב). לפי מקור נוסף היה רב גם בברזה ובאחרי-הנהר ניעמאן שבגרודנה ("פערשטאט"), שהת- פארה ברבניה-גאוניה לדורות. ר׳ יאסעלי היה מתלמידיה הראשונים של ישיבת מיר המפורסמת (נוסדה בשנת תקע״ז), וקבל תורה מפיו של הגאון ר׳ יוסף דוד האב״ד ור״ם בעיר תורה זו. בצעירותו הכיר את הגאון ר׳ יצחק אלחנן. ידידות נפשית הדוקה שנמשכה לכל ימי חייהם של שני "צנתרי דדהבא" אלו. בספר "אנשי שם" מובא, שר׳ יאסעלי הוא רב "גדול בתורה ודרשן מפורסם והיה לו בית אוצר ספרים גדול שלא נמצא דוגמתו במדינת רוסיה". הדבר נזכר עליו גם בספר "נחלת אבות" (ווילנא, תרנ״ד) שהיה רב גדול ומפורסם, ירא וחרד לדבר ה׳ וכן "שהיו לו ספרים הרבה יותר מכל הרבנים שבגבולנו". ואכן ידוע מפי זקני הרבנים בגליל סוקולקה-זאבלודובה, שרבנים גדולים היו באים אליו לראות את ספרייתו המהוללה של ר׳ יאסעלי, שהיו בה ספרים יקרי המציאות. הרב המפורסם ר׳ צבי הירש אייזנשטדט אב״ד ברעסטוביץ ואוטיאן מזכיר בהקדמתו לחבורו "פתחי

passage_ba11ebda050b006f46026cbe