105 קהל הקדושה סוקולקה 106 6. מוסדות־חינוך וביה״ם "תרבות" סוקולקה יכולה להתגאות בהשגיה בשדה החינוך העברי. היו בה 4 בתי ספר עבריים המכונים "חדר מתוקן". של המורה הלל לוין, של המורה נתנאל קפלן, של המורה נחום קונשט ושל המורה חיים ירושבסקי(הקושער). בתי ספר הללו הקנו לילדי עירנו תורה ודעת, ערכי חינוך ותרבות, הפיחו בהם את רוח הציונות ועוררו להגשמה חלוצית. ואכן, רבים מבני עירנו הגשימו את הציונות, למעשה, הם קמו ועלו לארץ והתאזרחו בה. כמעט כל אנשי סוקולקה ידעו לדבר עברית. "החדר המתוקן" לא דחק את רגלי ה״חדרים" ו״תלמוד־תורה" בהם למדו ילדים שהוריהם העדיפו לשלחם ל״חדר" המסורתי. בתי־הספר של ה״חדר המתוקן" גם הם היו דתיים, המורים החזיקו במסורת, הילדים חבשו כובעים על ראשיהם, למדו גמרא, רש״י ותנ״ך, כמו בחדרים, אלא שנוסף על הלמודים הדתיים למדו גם השכלה כללית — חשבון, הסטוריה, גיאוגרפיה. השעורים התנהלו בעברית והילדים דברו ביניהם עברית. לא ישבו ליד שולחן כמו ב״חדר", אלא על ספסלים, שנים, שנים בספסל. אחרי כל שעד, היתה, הפסקה למשחקים, אותם אהבו הילדים מאד,
בל״ג בעומר יצא הנוער לטייל אל היער שבסביבות העיר. מהרבה, אושרם של הילדים בצאתם, בלוויית המורים לטיול ביער. חגיגת ל״ג בעומר הטביעה רושם בל ימחה על ילדי בית־הספר. מסדר החגיגה, התחיל בחצר בית־הספר בסדר צבאי. אחריו הייתה, תהלוכה, ברחובות ובה השתתפו כל ילדי בתי־הספר, בצעדם ארבע־ארבע בשורה ושיר ציון בפיהם. וכל בני העיר, מגדול עד קטן, צופים במצעד. כך צעדנו ברחובותיה של סוקולקה בדרך היערה, שם בילינו יום נעים בשירה, במשחקים, בנדנדות ובערב חזרנו הביתה מאושרים. עליזים ושמחים. בערבי החורף היו הילדים נוהגים לצאת מבית־הספר ומהחדרים לאור הפנסים, עשויים נייר משומן, מעשה ידיו של כל ילד. היו גם ילדים שהשתמשו בפנסי פח, מזוגג שמשות ונר דולק בפנים. הילדים גדגו בחורף להחליק על הקרח ולטייל, בעוד השלג יורד פתיתים על הפנים ולידות כדורי שלג זה בזה, להקים "גולם־איש" שלגי, שהגיע עד למעלה. בזמן הפסקות בבית הספר היו משחקים ב״שפאנע־ וואנד", כפתורי־פלדד, כפתורי־זפת ולפעמים גם בכסף, משחק זה היה אהוב על הילדים.
זמני המשחקים היו שונים, תואמים את שלש תקופות השנה. בקיץ בגמר הלמודים הלכו להתרחץ בנד,ר קוריללי או בבריכות (וודוקצקי) או בזברוד (אונטערן טייך) (קופאלניעס). בחורף התחלקו על הקרח של הפוצטטייך במגלשים או בלי מגלשים (לישבעס) וגם התגלשו בעגלות־חורף בדר, שישקי (השישקיער בארג) בהר איזיק ליבנגרוב (לייבנגרובס בארג) או בדר, של חיים הרשקה (חיים־ערשקעס בארג). בגמר עונת הרחצד, היו מתאספים בחצרו של יעקב יהושע הרצען ומשחקים במשחקים שונים כגון צ׳ורט, משכון (פאנדן) פרגוד (שפאנעוואנד), שלך־לך, או במשחקים צבאיים . * בגמר מלחמת פולין ורוסיד, נפתח בסוקולקד, בית ספר "תרבות", מסונף למרכז "תרבות" בוארשה. שהיה שולח את המורים לעירנו. רוב ילדי העיר בקרו ב״בית־הספר תרבות". תכנית הלמודים כללר, בין היתר גם התעמלות וזמרה. בין שעור ושעור היתד, הפסקה. מלבד תנ״ך למדו גם למודי־חול, דקדוק וחשבון, גיאוגרפיה, והיסטוריד,. השעורים ד,תנד,לו בעברית. נפתח גם בית־ספר עממי פולני(פובשעכנה) של 8 כתות, בו למדו גם תלמידים יד,ודים, ביחוד בכתות ד,גבוד,ות. נפתחה גם גמנסיה פולנית, וגם בד, למדו תלמידים יד,ודים.
שמות המורים והמלמדים בסוקולקה: בבתי־ספר מט־ פוס ״חדר מתוקן״ למדו המורים: הלל לוין, נתנאל קפלן, נחום קונשט, חיים ירושבסקי. בתלמוד־תורה "לימדו: המלמד הלומזאי(דער לאמזער רבי), המלמד האודלסקאי והמלמד שטאבינער. לא פירוט בשמותידם, אלא בכנויים. שמות המלמדים בחדרים היו: אברהם־איטשי מלמד דרדקי, המלמד הרוזנאי (דער ריזינאער מלמד), המלמד