143 דוד ירדני 144 מוות, רחפה חרדה לבאות, לבלתי נודע. יהודי סוקולקה הבינו מה טיבו של שלטון פולני הם הכירו את הפולנים היטב, וידעו שהם צמאים לדם יהודי. לא פעם איימו הפולנים על יהודי סוקולקה בטבח אם יהיה השלטון בידיהם. הם חיכו ליום הנקמה. חרדת מוות תקפה את העיר. משלחת של ועד־הקהילה התיצבה בפני המועצה הצבאית הגרמנית ובקשה למנות שוטרים יהודים ולצייד־ רם בנשק, כדי שהישוב היהודי יוכל לעמוד על נפשו ולהתגונן מפני הפולנים צמאי הדם. הבקשה נדחתה, ואף הוקמה משטרה פולנית בעזרת הצבא הגרמני. מפקד המשטרה הפולנית היה עורך־דין סטראז, שגר בקוריללי. המשטרה הפולנית השתלטה על סוקולקה. הצבא הגרמני התכונן לעזוב את העיר לפי הפקודה שקבלו מן המטה, ארזו את חפציהם והיו מוכנים למסור את נשקם לפולנים ולצאת לדרכם. בינתיים התנפלו האכרים הפולנים מן הכפרים הסמוכים על מחסני הצבא שהיו במחנה־הצבא בדרך לקרינקי, שדדו את הסוסים, תלבושת ומכולוז, מבלי התנגדות הצבא. אולם, הגיעה ידיעה לצבא הגרמ־ ני שחנה בעיר. שהפקודה מווארשה היא מזויפת, וכי מטרת הפולנים היתד. ללכדם בפח, כדי שיפנו את העיר וד,ם יקבלו את נשקם. חיש־מד׳ התעורר הצבא הגרמני שד.יד. אובד־עצות ומיואש, חזר ותפס את השלטון, אסר מקצת מן השוטרים הפולנים וד,וציאם להורג. יתר השוטרים ברחו מסוקולקד. וד,צילו את עורם.
ביום שני בשבוע, יום השוק, כרגיל, באו מאות אכרים פולנים מן הכפרים למכור את תוצרתם ולקנות מצרכים לכל השבוע. אולם, הצבא הגרמני, שד.יד. מלא זעם על האוכלוסיה הפולנית, על השוד וההתעללות בו, סגר את כל מבואות העיר, ואת כל הדרכים המובילות לכפרים, ושם עלידום מחסומים תחת פקוח חמור. הצבא וד.ז׳נדרמריד., עם גרונופול ולשצינסקי בראש, התנפלו על האכרים הפולנים ברחובותיד, של סוקולקה וד.יכו בהם מכד. רבד.. הגרמנים לא ידעו רחמים, ודם הפולנים נשפך כמים בחוצות סוקולקה, האכרים התרוצצו מחצר לחצר, מרחוב לרחוב כדי למצוא מחסה מפחד החיילים הגרמנים. אחרי שד.צבא הגרמני שפך את חמתו על האוכלוסיד. הפולנית ונקם בד. את נקמתם נפתחו המבו- אות וד.ות ר לאברים לעזוב את העיר. פצועים ומושפלים ברחו האכרים לכפריהם. השלטון הצבאי הגרמני ראה את היד.ודים כידידים נאמנים וד.קים משטרד. יהודית, (מיליציה) מזויינת ברובים, והסדר בעיר נמסר לידיד.
והיא מלאה את חובתה. במסירות ובדייקנות. יהוד סוקולקה נשמו לרווחה, אבל השמחה לא ארכה זמן רב. מיד התחילה נסיגת הצבא הגרמני משטחי הכבוש וחזרתו לגרמניה. בינתיים קם, בעזרת ממשלות צרפת ואנגליה, צבא פולני מסודר ומצויד בנשק ותחיל להת- קדם ולכבוש את כל השטחים המפונים והנעזבים. כשד- גיעו השמועות שהצבא הפולני כבש את ביליסטוק והוא מוכן להכניס לסוקולקה, הבינו היהודים, שמתקרב יום הכבוש המר. אימת־מוות תקפה את יהודי העיר. הגר- מנים התחילו להתכונן לעזוב את סוקולקה על נשקם ועל ציודם. פחד הגרמנים נפל על הפולנים והם לא העיזו לגעת בהם לרעה. עד שיצאו מן העיר. 8. כיבוש סוקולקה בידי הצבא הפולני הצבא הפולני נכנס לסוקולקה ברכבת־משא, בשיר, ובזימרד., מבלי שייתקל בהתנגדות. האוכלוסיה, הפולנית צהלה ושמחה והיהודים חרדים לבאות.
החיילים הפולנים לא היו מלובשים ומצוידים כד,ל-כה, רובם יחפים בלי נעלים, ללא תלבושת אחידד,. חיילי הצבא עשו רושם עלוב, מקצתם לבשו מדים גרמנים ומקצתם תלבושת אזרחית. החיילים הפולנים פשטו על רחובותיה של סוקולקה, שדדו את הנעלים מכל יד,ודי שנראה בדרכם וד,שאירוד,ו יחף. אף יד,ודי לא העיז להתנגד להם, מפחד לחייו. מפקד העיר, הקומנדנט, פקד על ועד־הקהילה לספק לצבא הפולני מדים ונעלים. ד.יד.ודים קיבלו את הגזירד, ומלאו א ח הפקודד, בדייקנות. אנשי ועד־הקהילה הלכו מבית לבית ואספו את הכסף וספקו לצבא הפולני את כל אשר נדרש, ובלבד שלא יהיו קרבנות בנפש. האו ד לוסיד, הפולנית. צמאי הדם היד,ודי, הסיתו את החיילים הפולנים לשוד ורצח. נוצרי אחד, בשם בובוריקי, צורר יד,ודים, גבד,־קומד, ומשופם, מגודל זקן בצד הלחיים. פניו פני רוצח, גר בפרבר העיר, בדרך המובילד, לעיר קרינקי, אחר פסי הרכבת. בסמוך לו גר יד,ודי, בלומנטל שמו, בעל חנות מכולת. הרוצח מצא לו שעת כושר לנקום בשכנו היד,ודי. הלשין עליו בפני הז׳נדרמריה הצבאית הפולנית שהוא קומוניסט. בלי חקירה הוציאו הז׳נדרמים הפולנים את בלומנטל החוצה מביתו ולא רחוק מביתו ליד תחנת הרכבת, נורד, במקום, על לא עול בכפו. גופתו של הקדוש היתד. מונחת בחוץ ולא