Ḥevra Ḥayutin

ציוו על החברא חיוטין להראות להם זכיותיהם הכתוב בפנקס שלהם. ויהי כי בא הפנקס לידי המשגיחים ויחפשו כל הספר וימצאו מה שכתב לעיל שהסכימו הנ״י עשרה אנשים החתומים לעיל שהיו אז משבעה טובי העיר להיות להם מנץ ויקראו בתורת ד׳ רק באופן שיתנו בכל שנה שלשה ר״ט והמ״ה לא נתנו עד הנה כלום ותבעו המשגיחים הח״מ אותם על אודות המכס אשר הושם עליהם שישלמו עתה כי כן ד״ת (דין תורתנו): והתנצלו לפניהם באמרם שמיום נחרתה זאת עד עתה שום פרנס ומשגיח לא תבע מהם זאת והם ג״כ לא ידעו מזה עד היום הזה. לזאת תבעו מהם שמיום משך נשיאתם ישלמו ומה שעבר עבר ומחמת כמה הפצרות שהפצירו בהם ומה גם שראו את טוב לבם אשר התקשרו עצמם וקבלו עליהם להזיל זהבם וכספם לצורך בנץ בהמ״ד הקדוש כמבואר בפנקס שלהם וגם קבלו על עצמם שינהגו כשורה ע״פ דינא ישראל ושלא ילכו לערכאות לדין רק כשלא יוכלו להשיג משפט ישראל לזאת מוחלים אנחנו המשגיחים בצירוף איזה יח״ם (יחידי סגולה) את המכס הנ״ל מעתה ועד עולם ורשות בידם להתנהג בחברא שלהם כאשר עד הנה עשו רק באופן שיעשו כאשר קבלו ע״ע (על ...