עבר אחר כך לכהן ברבנות בסוסנוביץ. גנו, רב' אברהם אנגלרד, חתנו של הרב מרדזין הי״ד, עלה אחרי השואה לישראל ובדעתו לייסד כאן ישיבה לחסידות רדומסק־קרימולוב. הקדמתי בדברים אלה, כדי לעמוד על אישיותו הדגולה של היודע־נגן הגדול רבי יחזקאל, שלבו היה ברדומסק ורגליו עמדו בבגדיו עיר מגוריו, שנעשתה לו לעיר הולדת. אילו ניתן לו לרשום בעצמו בספר את זכרונותיו על חצר רדומסק ומייסדה בעל ה״תפארת שלמה", עם בנו וגכדו יורשי־ כסאו, ועל פרשת חייו המלאים שירה רדומסקאית בפרט, כי אז היה מניח בידנו להציץ אל בית־היוצר של נגינת רדומסק והשפעתה גם בבנדי ן שבה ישוב ובזגלמביה שבה פעל. מוצאו של ר' יחזקאל פרידמן ממשפחת חסידים, יליד רדומסק. כינויו בפי מכריו היה: דער בלינדער ר׳ יחזקאל, על שום שהיה שתום עין אחת. לאוירה החסידית הוסיפה מנעוריו קרבתו לבית מיסד השושלת הרדומסקאית. בעודו בן תשע, בשנת תרכ״ד, היה שר במקהל ה החסידית של ה״תפארת שלמה". ולאו כל אדם זכה לכך לשמש את הצדיק מרדומסק בנגינה. הצדיק הנודע ההוא נפטר בשנת תרכ״ו, אך רישומו לא פג מזכרו של ר׳ יחזקאל כל ימי חייו. ואין פלא. ברדומסק ובקלויזים שלה בכל מקום היתד. שירת ניגוני רדומסק מין מעמד חגיגי, עצרת עם, פלא מוסיקלי.

לד שלמה הצדיק היה משמש בקודש בשם טוביה שתפקידו היה גם לעבור לפני התיבה, כי היה מנגן גדול וחובב נערץ של ניגונים יפים. אחרי שטוביה שמע את הנער יחזקאל בשירו ובזמרו מצא חן בעיניו, ואמר לו: שמע נא! אני אתפלל לפני העמוד ואתה תעזור לי בזמרתך למען אצליח. וטוביה הכניס את הנער יחזקאל למקהלת הצדיק מרדומסק. ומאז יצאו לנער מוניטין, וזכה לתהלה מופלגת בפי כל בכוח נגוניו וקולו האדיר. מאז הוא שם לילות כימים לשקוד על ידיעת הזמרה ועל קליטת ניגונים יפים. בשנות נעוריו אחרי פטירתו של הצדיק ד שלמה מרדומסק,

היה ר׳ יחזקאל משורר אצל החזן ר׳ חיים מקשאנוב, חזן בעל מדרגה גבוהה, עד שרבי הירש הצדיק מרימנוב, שידלו להתפלל אצלו בימים־הנוראים (ודחיים חזן היה מחסידי הצדיק מרדומסק). מאז היה דיחזקאל הרוח החיה בחוגי הזמרה של החסידים, מארגן חוגים של בחורים־חסידים, מדריך ומנצח ומזמר במסירות ובמרץ, בלהט, בקול ובלשון שונה ובהומור חריף, וכך הספיק להכניס לפגי ולפנים של עניני החסידים בכלל ועניני הניגונים בפרט, כוונת בקוריו בערים ובעיירות זגלמביה היתה. — לרכוש ידידים חדשים לנגינת רדומסק על־ידי הפצתה בצבור הרחב. וליחום גדול נחשב לו בכל מקום דבר השתתפותו בפועל במקהלת ה״תפארת שלמה" בהנהלת המנצח הנודע דליזרקה פרלמוטר מלודז׳/ הוא המתכנן של כל ניגוני רדומסק לחגים ולימים־הנוראים, כפי שכונה בפי מכריו בשם "היועץ המוסיקלי של הרבי מרדומסק". דליזרקה פרלמוטר — היה אז שם־דבר בעולם הנגינה החסידית, וגאוות המשוררים במקהלתו עליו. ולא אחת היה מספר דיחזקאל לפני קהל מאזיניו, איך בא דליזרקה מלודז׳ לרדומסק עם צרור ניגוניו החדשים שהשמיע לפני ר׳ שלמה הצדיק, והלה שם אזנים כאפרכסת, שמע והתחקה על כל ניגון, תנועותיו וקמטיו. ואם מצא הניגון חן בעיניו היה הצדיק סוגר את קופסת טבק־ההרחה שהיתה מונחת תמיד לפניו על שולחנו, לאות שהניגון "כמונח בקופסה". מאות ניגונים ידע ר׳ יחזקאל בעל פה מאות התקופה מפוארה ומאות הצוותא של ר׳ לייזרקה ומקהלתו. וכן זכר את הניגונים שהיו חביבים על הצדיק מרדומסק והיה מזמרם כפעם בפעם בקולו הרענן והלוקח לבבות שומעיו, ובראשם ניגון מסובך

אחד, ששרובואת "במוצאימנוחה קדממד * וכיוצא גזז< , קוי ? ר׳ יחזקאל מסוגל למסרו בדיוק כמו שקיבלו מבית רבו . ר' יחזקאל נשא אשה מבנדין , ובעיר זו ישב בישיבת־קבע ונשאר בה עד סוף ימיו . מקודם היה גר ברחוב דומברובסקא ועסק בחרושת סוכריות , משם העביר את דירתו לשוק החדש בבנדין , חיסל את עיסוקו בחרושת הסוכריות ועסק בממכר יינות ליחידי־ סגולה, ואף נתמנה סוכן לשטרות־גורל , ומזה התפרנס . תמיד נראה חיוך על פניו , ובכל בית שנכנס אורו פגי כל אדם . צחוק ובדיחה והלצה הפיגו כל עצבות , דכאון ודאגה , וזאת לא מתוך קלות דעת , אלא מתוך לבו הטוב ואפיו הנוח לבריות . תמיד נמצאה בפיו מילת עידוד . הקסם באישיותו שמש ך לבבות היה במזיגה המיוחדת במינה של עממיות שרשית , חסידית ורוחניות מוסיקלית נפשית . שירי חסידים היו שיריו וספורי חסידים לחם חוקו . כשבא אדמו״ר לבנדין היה ר׳ יחזקאל בין היושבים ראשונה ליד הרבי ונהנה מזיו שולחנו , וזמר לא פסק מפיו כל ימיו , אם בקול ואם בלחש ובנהימה. עליז וצנוע בהליכותיו בקרב חבריו . בשמחת חיים שופעת הנעים את האוירה שסביבו : אם במפגש ארעי עם החסידים , במסיבה של כל הצוותא , או בחדר משפחתו , שפ ע עליצות שאין בה שמץ של הוללות .

על אף מוסיקליותו המופלגה לא הצטיין בתור בעל־תפלה. אין הכוונה לומר שלא היה עובר כלל לפני התיבה. החסידים נהנו מתפילתו בשלש־רגלים, מן ה״קדיש" שלפני "ברכו", מ״כולם אהובים" ומ״הלל". ורק בימים הנוראים נמנע לעבור לפני התיבה, ומטעם פשוט: לפי אפיו היה תמיד עליז ולא היה מסוגל "לרדת" מעולם השמחה לעולם הצער ולהתייפח בנעימות בכי והשתפכות ב״מלאכות סגל חבורה". ניגוני תחנון מעוררי דמעות היו בניגוד לאופיו המתרונן. אבל הוא היה עובר לפני התיבה בשלש־רגלים, וביחוד היתה לו חזקה לכך בשחרית של שמיני־עצרת. בתפילתו אז הגיע לשיא השמחה ולנחת־רוחם של החסידים לא היה קץ. והנה, עברה עליו בזמן מן הזמנים הרינה במחנה החסידים,

כי ר׳ יחזקאל נכנס ביחסי ידידות עם מנגנים מבנדין שלא נמנו עם כת החסידים, כגון אליהו גולד, וכתוצאה מכך החליטו גבאי הקלויז הרדומסקאי שלא לתת לו לעבור לפני התיבה. מה עשה ר׳ יחזקאל זבליל שמייני־עצרת הזמין אליו את בחורי הקלויז שהיו יודעי־נגן וסידר עמם את השחרית. וכשהגיע ל״אנא״ חשב וחיפש ניגון יוצא מהכלל, שיגע במיתרי הלב. חיפש ומצא את הדואט של בר־כוכבא לאברהם גולדפאדן. אמרו לו: כיצד אפשר הדבר? ענה להם: החסידים אינם הולכים לתיאטרון, ואם ימצא מי שהוא, שידע את סוד הניגון יתבייש לגלות קלונו ברבים. וכך היה. הוא בא במפתיע וניגש לפני התיבה ו... שחרית זו לא נשכחה חיש. כל מתנגדיו פעורו פיהם מרוב התפעלות, ובסיימו את "אנא" שררה דומיה במשך רגעים מספר מרוב תדהמה... זמרתו של ר׳ יחזקאל אצל האדמו״רים במסיבות־החצר בסעודות ימי־זכרון, בשלש־סעודות או בכל הזדמנות של שמחה — משכה את הלבבות. תפקידו העיקרי היה: לשיר "אקדמות" אצל האדמו״ר בחג השבועות. הוא הכין חומר מן המובחר, ובחג עצמו אירגן את המקהלה, והתוצאות היו מוצלחות ביותר. את החומר ל״אקדמות" היה לוקח על פי רוב מהאמן־המנגן ריכטר מקראקא, שהיה מנגן באופירה הממלכתית בוינה. וכן היה מביא ניגוני־לכת הונגריים שהשתמש בהם במקהלתו גם אצל בעל "כנסת יחזקאל" ברדומסק. פעם אחת התאים ל״אקדמות" את הניגון הנודע בשם "שיר־לכת 254 -