Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-831 פעילי אגודת הספורט "שטערך" ("הכוכב") של פועלי־ציון שמאל
אקטיוויסטן פון ספארט״קלוב "שטערך" ביי די ליגקע פוע״צ
הפרעות ונגישות. השגנו 300 קולות, וחסרו לנו 7 קולות בלבד
להשגת מנדט. ״בונד״ השיג 320 קולות, ותוצאה זו באה אף להם
כהפתעה, כי בעצמם לא פיללו להצלחה כזו. גם פועלי ציון ימין
זכו בציר, אך אנו לא התיאשנו — ונמשיך עבודתנו".
בבחירות שנערכו במאי 1939 הופיעו פועלי ציון שמאל
ברשימה מאוחדת עם פועלי ציון ימין וזכו בצירים משלהם, אולם
העיריה ההיא לא פעלה כמעט, כי פרצה המלחמה — ובא הקץ לכל.
לציון עשר שנים לקיום אגודת הספורט "שטערך", ב־1938, נערכה
חגיגה בעיר, ועל כך קראתי: "הננו מתכוננים לחגיגה רבתי, בה
תשתתף גם הפעם תזמורתנו ש״התאוששד." לאחר שניזוקה בתהלוכת
אחד במאי 1935״.״
בקראי משפטים אלה הרגשתי, שהנסתר מרובה בחם על הנגלה,
passage_48776d115ec61543d1c68f42
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 833-2100 ולכו שאלתי את פיושל אברהם זגנלי כט ("מענקא") מתל־אביב, מחבר התזמורת שניצל, שסיפר לי: באחד במאי יצאנו, חברי המפלגה, ה״יוגנט", אגודת הספורט "שטערך (הידועה בעיר בשם "גוויזדא") ואירגונינו המקצועיים, התזמורת שלנו בראש, בשורות מלוכדות להפגין לחוד את חג הפועלים הבינלאומי, מחה להפגנת הפועלים הכללית שנערכה בעיר. הפגנתנו, שהשתתפו בר. מאות אנשים שעל לראשיהם התנופפו דגלינו האדומים ונישאו סיסמאותינו הסוציאליסטיות ו״הפלשתינאיות", התנהלה כשורה. אולם בהגיענו להצטלבות הרחובות קולונטאיא־מודז׳איובסקא, בסמוך לכנסיה, ליד בית אברמצ׳יק, נראו לפתע כרוזים קומוניסטיים ונשמעו קריאות פרובוקאטיביות: ,,הלאה ממשלת הדיכוי׳!", "תחי מדינת החופש!". המשטרה שליותה את ההפגנה התפרצה לתוך שורותינו, ובאלות־גומי התחילה מרביצה על ימין ועל שמאל ופיזרה אותנו בכוח. קמה מבוכה וריצה מבוהלת. כלי״הנגינה שלנו, שרכשנו בדמי״עמל ובכספי חסכונותינו, נשברו ברובם וניזוקו על־ידי השוטרים. המתופף יעקב פוטוק (נהרג כעבור זמן בתאונת־עבודה בבית החרושת של פירסטגברג), שהתבלט במיוחד בתוף הגדול, הוכה ביותר, אך גונן על ראשו בשימו עליו את תופו השבור, וכך
נמלט... כמה מחברינו נפצעו עד זוב דם. תזמורתנו שתקה לכמה שנים, עד שהושגו האמצעים הדרושים וקנינו כלי־נגינה חדשים.
passage_646abccd03cc7aef52174d56
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 2102-2930 להקת "שטערך—"גוויזדא"היתה מקבוצות הספורט החזקות
בזגלמביה. הופעתה הפומבית האחרונה היתה ביולי 1939. כאשר
התמודדה עם קבוצת כדורגל החזקה "שמיגלי" בסוסנוביץ וניצחה
אותה בתוצאות מפתיעות — 2:4. את השערים הבקיעו שני
השחקנים ווייסברג ושווייצר. לתחרות זו קדם משחק ידידותי בין
״שטערן״ 1! ל״נורדיה״ שנסתיים בתיקו 1:1. (ידיעה מתוך
"זאגלעמביער לעבך).
מבין חברי המפלגה הפעילים בבגדיו יש לציין: יהודה לייב
פיינר, מרדכי בעריש רוטנברג, אנשל ויצנברג, יחיאל קורנפלד, משה
קורצפלד, שלמר ולהנדלר, משה רוזן, אלתר רולניצקי (כולם
ניספו), לייבל מארץ (מת אחרי המלחמה), יוסף רוזנזפט (כעת
בשוויץ). יוסף וייס (ישראל), הרש ל שטאטלר וישכר בייטנר
(שניהם מחשובי המפלגה שנפטרו לפני המלחמה). ומבץ ה״ץגנט״:
הענאך רובין, נח רולניצקי (שניהם בישראל), יידל מייטלים ואחרים.
passage_9eefbbcdfbd8bf6ca9fbd0c7
Passage 4OCR · respaced for reading · source chars 2932-3838 עם פטירתו של הרשלטאטל ב־1938, הופיעה ב״זאגלעמביער לעבך רשימה מפורטת והערכה על אישיותו, בה צויין: "נסתלקה דמות מרכזית, מעמודי התווך של מפלגת פועלי ציון שמאל בבנדין. תמיד עמד בשורות הקדמיות של הלוחמים לחרות. עוד בשנת 1905 נלחם, נאסר ונתענה בבתי־סוהר ובגירושים. כחייל נאמן במלחמה כן עמד כל שנות חייו בחזית למען שחרור מעמד הפועלים ממשעבדיו. בעירית בנדין הראשונה, 1916, נתפרסם כנציג פועלי ציון בהופעותיו המוצלחות לטובת עניני הפועלים והעיר היהודית כולה. הננו פוגשים אותו תמיד ב״ארבעטערהיים", ב״הזמיר" ב״געזעלשאפט פאר אווענט קורסן" ובלהקת "מוזע", שהוא היה הבמאי הקבוע שלה. לא נרתע אף ליום משליחותו הציבורית שעשה באמונה ובמסירות. תנועת הפועלים היהודית איבדה במותו דמות אידיאלית, לוחם אמיץ, חלוץ הבמה היהודית וחובב נלהב של יידיש ותרבותה".
ועל יששכר בייטנר נכתב ב״ארבעטער צייטונג" (וארשה, מארס,
"267 -
passage_00394e3bf45f9507635c267e