קבוצת מגשימים של ׳ויתקיביה" , 1932 , עם הפטרון דוד ליור אגמפע פון מגשימים (פארווירקלעכער ) פון ״ויתקיניה״ , 1932 , מיט זייער סאטראן ד. ליור שורה א׳ מימין : גציל בוכבינדר , וולף גולנזר (ישראל ) אהרן צוקרמן צבי גרוספלד (שניהם בישראל ) קמלה גוטמן , יוסף גויפלד , אלתר רכני ץ (נפל במלחמת הקוממיות) , דב רפופורט , שרה סקוצילס—־שורץ , יחזקאל זיסקינד (ישראל) , דב לובדנר (פאריס ) שורה ב׳ : אהרן ורדיגר , טוביה גויפלד , אריה ליוד , ידזיה מירובסקי , דוד ליור , חדוה הוניגמן , דב ליור , שורה ג׳ : יהושע פדרמן . גרוספלד , טוביה קוקומק (שלשתם בישראל ) אהרן גולנזר , ויסבורט״גולנזר , ראובן אלתר .

במאורעות הדמים 1936/39 — המערבת ) הרצ ה על החלוץ , הכשרה ועליה. בויכוח השתתפו : גרטלר , זיגרייך , רגינה הולנדר ושניצר מבנדין , אינטרוליגטור , מילשטיין ודרזנר מסוסנוביץ, שט ר וי ם — צ׳נסטוכובה , הרצברג — פיליצה , שרלינג — קלובוצק ועוד . לאחר מסירת הדו״חות , דיונים שונים וקבלת החלטות — נבחר ועד מחוזי מצומצם חדש : ד״ר רבטמן , גרטלר ולייבל קרגר (אחרי כן מעורכי "זאגלעמביער צייטונג " — המערכת) . מהחלטות הפגישה : א ) הכינוס מוח ה נגד גזירות־העליה ומצהיר חגיגית , ששום.הגבלות לא יוכלו לעכב את חברי "התאחדות " מלהגשים ולעלות לארץ ישראל בכל הדרכים שברשותנו . ב ) הכינוס שולל את איחוד המפלגות של תנועת העבודה הציונית בארץ ישראל ובגולה, העלול לטשטש את מהותה האידיאולוגית של מפלגתנו . ג) הכינוס עומד לימין המרכז , השואף לבסס את המפלגה ברווח "הסוציאליזם העממי העברי" , לאור יסודות התנועה שנקבעו בפראג ובברלין" .

באותו הגליון אנו קוראים: "מאמץ לא מועט נעשה ע״י חברינו בבגדין, כדי לשים לאלאת התקפות םוע״צ מאוחדים עם צ.ם. נגד דגלנו הציוני, שהצענו להניפו בתהלוכה נגד גזירות העליה שנתקיימה בעירנו החודש. פוע״צ ימין רצו להפגין רק תחת הדגל האדום, אולם כדי שלא לפוצץ את ההפגנה הכללית הוחלט להניף שני דגלים. התהלוכה בה השתתפו אלפי מפגינים היתד. רבת־רושם. בין יתר הנואמים הופיעו מטעם התאחדות חברנו יוסף לוי מלודד, ובשם "החלוץ" מרדכי המפל שחזר זה עתה מארץ ישראל, בה סייר כשליח העת המקומי "זאגלעמביער צייטונג". כאשר "גורדוניה", שאנו יסדנוה וטיפחנוה במשך שנים רבות, היתד. לעצמאית ובלתי תלויה, ראתה מפלגתנו לנכון לארגן הסתדרות נוער משלה בשם "ויתקיניה". הועד הראשון היה מורכב מהחברים. • אריה ליור, גול זנר, טוביה קוקוטק, שרה סקוצ׳ילם, צבי ש׳ורץ, רוזנברג וגרוספלד. אל הועד נספח כפטרון מטעם המפלגה — ד. ל י ו ר. במשך זמן מה מנתה "ויתקיניה" כ־200 חברים פעילים בכל העבודות הציוניות וגם ב״החלוץ". חבריה יצאו להכשרה בקרולבסקה־הוטה (שלזיה), רדומסקו ובמקומות אחרים, ובגמר הכשרתם עלו לארץ ישראל. נתארגנו שעורי ערב לעברית בהנהלת מורה מקצועי.

לרגל התפתחות המפלגה "ויתקינה" נשכרה דירה מרווחת בת כמה חדרים בבית דוד׳ל ז׳מיגרוד ואת המעון שלנו הקודם, שנעשה צר מלהכיל את כולנו, השארנו ל״גורדוניה", שגם היא הלכה מחיל אל חיל ולא איכזבתנו ביום מפקד. בגליון מאי 1933 כותב אריה ליור: "ועידת החיסול של התאחדות בדנציג, שהחליטה על איחוד מפלגתנו עם םוע״צ, לא השפיעה עלינו כלל וכלל. אדרבא: תשובתנו על "הקפיטולציה" של תנועתנו תהי בהגברת עבודתנו למען קיום "התאחדות" עצמאית וריבונית. ואמנם, המפלגה בבנדי ן משמשת דוגמה, מגבירה את עבודתה בהרבה ומתעתדת לגדול. חנוכת הבית של מעמנו החדש נערכה מתוך מצב רוח מרומם. בחגיגה השתתפו 250 חברינו, פרט לנוער שלנו ומוזמנים רבים מסניפינו הקרובים. תזמורתנו פתחה במנגינת ההימנון הלאומי. ד״ר רכטמן קידם בברכה את האורחים ונציגי הסתדרות ומוסדות ציוניים שבאו לשמח אתנו יחד. שליח המרכז יוסף לוי עמד על בעיות המפלגה, שבשום ואיחל שבית המפלגה ישמש מקור שוסע אור לכל חוגי העם. בהזדמנות זו נפרד א. לויד מהקבוצה הראשונה של חברי "ויתקינה" היוצאת להכשרה. בשם חלוצי "ויתקיניה" הודה ראובן אלטער. את המסיבה שנערכה ליד שולחנות ערוכים הנעימה התזמורת - 270 -