חברי ויתקיני ה בטיו ל ל״ג בעומ ר חברים פץ "ויתקיניה" אוי ף אל״ג בעומ ר אויספלו ג המצוינת שלנ ו במנגינו ת עבריו ת וארץ־ישראליות. העתו ן החיתול י "דער קנייסער" עור ר ג ל ש ל צחו ק ובדיחות־הדעת. ע ד או ר הבוקר בילינ ו בחגיג ה נעימ ה ז ו שרשמי ה ל א יימח ו במהרה". בקצב ובעירנו ת נמשכ ה העבוד ה כ ל השני ם ע ד לפר ח המלחמה, ולא נחלש ה א ף לרגע, וא ף שהמבוכ ה הרעיוני ת בקש ר לאיחו ד עם םוע״צ הביא ה א ת התנוע ה בפולי ן ליד י משבר, ל א נזדעז ע הסניף בבנדי ן ונשא ר נאמ ן למרכ ז שנאב ק קשו ת לקיומ ה העצמא י של המפלגה. סניפנ ו הי ה ידו ע ברחב י התנוע ה בפולי ן כמבוס ס ביותר מכ ל הבחינות, שימשנ ו דוגמ ה לאחרים. יד י חברינ ו ל א רפו א ף לרגע, ג ם בימי ה הקשי ם ש ל התנוע ה כולה. חברינ ו הותיקי ם אופן ל א תתחס ל ותשמו ר ע ל עצמאות ה הרעיוני ת והארגונית, עלו לאר ץ ישראל, ובמקומ ם בא ה משמר ת צעיר ה — ונמשכ ת השלשלת. יהח־ה פפ י / תנ1עו ז הצה״ר ■יי■ שנ ת 1927, ע ם בקור ו הראשו ן ש ל זא ב ז׳בוטינסק י בסוסגובי ץ — לסי הזמנת ו ש ל יו״ר ״מכבי״ א ז יוס ף ק ל ר מ ן — הוכש ר הקרקע להקמת ם ש ל סניפ י תנוע ת הצה״ר בזגלמביה, ובכל ל ז ה בבנדין. הופעתו ש ל ז׳בוטינסק י באספ ה פומבי ת באול ם "אודז׳יאלובי"
לפני קהל של 1500 איש היתה להפגנה רבת־רושם למען הרעיון הציוני, ואף על פי שהייתי אז רק נער "בר־מצוה" נחרתה בזכרוני האספה לפרטיה. בפתחי האולם נתקהלו אלפים בתקוה שיצליחו לזכות להאזין לדברי הנואם הגדול והציוני הדגול, שהלהיב המונים בלהט דבורו. דבקותו של אבי ז״ל ברעיון הז׳בוטינסקאי עמדה לו להיות גם בשנות המלחמה לא נטשנו את פעולתנו שהתנהלה בתנאי המחתרת, ותפסנו עמדה נכבדה בהגנה ובחוזה החקלאית הידועה בבנדין, ששימשה גם כהסוואה לפעולה ציונית. תודות לקשרינו החשאיים עם שליחי ארץ ישראל בשווייץ, שציידונו בדרכונים כאזרחי חוץ, עלה בידי כמה מעסקני "התאחדות" בבגדין להמלט על נפשם, ואחרי המלחמה השתקעו בישראל. תמה ונשלמה פרשת חיי ה״התאחדות" בבנדין, שרשמה דף מזהיר בתולדות התנועה בפולין. מפלגת "ההתאחדות" היה לה שם בעיר והצטיינה בפעילותה בזכות חבריה המסורים, ואציין אחדים מהפעילים ביותר: יולעק אפענהיים, שלמה ליור, יצחק בוכבינדער, אלקנה מגלה, שני צר, דוד ריכטער, אפרים גולדמינץ, ניימן ויששכר הוזגם. כולם ניספו בשואה. בין הזוכים להכנס לאולם, ולהכניס גם אותי להאזין להרצאתו המקיפה על יסודות הצה״ר. בדרך הביתה הסביר לי אבי את קוי היסוד של התנועה הרביזיוניסטית, עליהם התעכב הנואם בהרצאתו הגדולה, אשר הרבה מתוכנה לא הבנתי.
והנה לא יצא זמן רב, ובשנת 1928 נוסד רשמית סניף הצה״ר בבנדין, שבראשו עמדו העסקנים הציוניים דוד חאסר וא. די אמנד. כן יש להזכיר את הצטרפותם המיידית של הצעירים י. טורנר, י. זילברברג, ל. האמר, ב. צדקרמן, א. שטשגובסקי, י. צווייגנהפט, א. צינאמון, מ. קו־ פרברג, א. ג. יסקרוביץ, פשנדזה, שנצר, פוקס, 271 -