השתמשה בד. לשביעות רצונה. במיוחד יש להזכיר את הסנטוריום (בית הבראה), שהוקם באולקוש לחברי הקיבוץ. בספר "מלחמת הגיטאות" (הוצאת הקבוץ המאוחד) בפרק "קיבוצים מתארגנים", מסופר, שמכל קיבוצי "החלוץ" בפולין לא נותר בתחילת המלחמה אלא הקבוץ בבנדין בלבד, שכן עמוקים וחזקים היו שרשיו במקום והוא לא נתפרק אלא עם חיסול העיר כולה. כפעם בפעם ביקרו אותנו חברי המרכז ושליחי הארץ, שהדריכונו בפעולה ועזרו לנו בכל. חברינו שסיימו את הכשרתם עלו לארץ, רובם נקלטו בקבוצה, בעיר ובכפר, ומהם אף היו פעילים בחיי הצבור. בשנת 1930, נערך בעירנו כינוס מחוזי של החלוץ בהשתתפות החברים ל. לויטה מעין־חרוד וא. פולושק ומיגור. שעות מעטות לפני פתיחת הכינוס הודיעונו השלטונות, שנאסר קיומו של הכינוס, אם*כי מקודם מילאנּו את כל הדרישות הפורמליות כחוק. לאחר ריצה והשתדלויוֹת אצל מושל המחוז הוסרה הגזירה, אבל הכינוס התנהל בנוכחות שוטרים ובלשים. אולם התיאטרון "קורסו" המָה מאות החלוצים, שבאו לועידתם מכל ערי זגלמביה. הפתיחה החגיגית היתד. מוקדשת בנאומי (בעברית) ליוסף טרומפלדור וחבריו, שאז חל יונדהשנה העשירי לנפילתם בהגנת תל־חי. השליחים נשאו נאומים פרוגרמתיים, והדיונים המעשיים התנהלו במוצ״ש ולמחרת היום במעון ההתאחדות.

כל שנות קיומו ועד פרח המלחמה, שק ד"החלוץ" על עבודתו הפוריה, גדל והתרחב ומנה מאות חברים. רק קידום המרצחים שם קץ לקיומו. ם. ה. / כיצד גזרשת י ע״י המשטרה מההכשרה (מהווי החלוצי בפולין) 11ם העליה הגדולה לארץ בשנות העשרים גברה הדרישה בנוער להכשרה, שבלעדיה אי־אפשר היה לזכות בסרטיפיקט — חלומו של כל יהודי אז. רשיונוורהעליה ניתנו לסוכנות היהודית על־ידי שלטונות המנדט פעמיים בשנה, ומספרם היה מבוטל לעומת רבבות החלוצים, שחיכו שנים רבות לתור עלייתם. מרכז החלוץ בוארשה לא היה בכוחו לספק את דרישות החברים שהשתוקקו לצאת להכשרה, באין מקומות עבודה בשבילם, ועל כן חייב את הסתדרויות הנוער לדאוג בכוחות עצמם למקומות הכשרה לחבריהן. שליחים מיוחדים יצאו לערי־השדה במטרה זו. אם נתמזל למישהו המזל לגלות מקום עבודה, מיד עטו עליו מכל הצדדים, כדי לרכשו. בויאלון (עיירה במחוז צ׳גסטוכוב) גילו חברי גורדוניה אפשרות לסדר כ*20 חבר בעבודות שונות. הסתדרות גורדוניה בבנדין קיבלה הוראה מאת ההנהגה בלודז׳ עם החבר פנחס לוביאניקר (לבון) בראש, שעלינו לצאת מיד לכבוש את מקום ההכשרה בויאלון. חברינו, שהצטרפו אליהם גם החברים מסוסנוביץ, קליש ולודז׳ יצאו לשם ונתקבלו באהדה על־ידי כל ציוני העיירה, שהשתדלו להקל עלינו בהיאחזות במקום.

התגוררנו בדירה צפופה, עבדנו בשדות, בסדנאות ובכל עבודה גופנית אחרת. א ם א ד נזדמנה לנו. החברות הועסקו במשק־בית. שכרי העבודה הספיק לנו בקושי ובצמצום, ועל־כן לא היו כלכלתנו ותנאי־הדיור מהטובים ביותר, אך קיבלנו הכל באהבה, בידענו, שעלינו להסתגל לכל המצבים והתנאים העלולים להווצר בחיינו העתידים בארץ. עם כל אלה לא התבודדנו, אלא השתתפנו בחיי הנוער והכנסנו רוח־חיים במקום. זכורה לי העצרת רבת־העם שנערכה לזכר יום השנה להרצל שבה מילאנו אנו, חברי ההכשרה, תפקידים ראשיים בחלק הפרוגרמאטי והאמנותי. דא עקא, שנוכחותנו וההתעוררות בקרב הנוער היהודי בויאלון היו כצנינים בעיני הגויים, שלא סבלו אותנו בתחומי עיירתם, שבלאדהכי מוצפת היתה, לדעתם, "יהודונים" מקומיים... ויאלוֹן היחה עיירה אנטישמית, ככל האוכלוסיה הנוצרית במחוז צ׳נסטוכוב, העיר הנוצרית הקדושה, חדורת איבה נגד יהודים מאז ומתמיד ואירעו בה גם כמה פעמים פרעות אנטי־יהודיות. והנה, הופיעו יום אחד במעוננו שני שוטרים לזהותנו ולחקרנו על השקפתנו הפוליטית ועל מציאותנו הבלתי־חוקית, כביכול, במקום, בלי הסכמת השלטונות. הסברתי להם את מגמת שהותנו בעיירה - שאליה נשלחנו לעבודה על־ידי הסתדרות הוולוץ הפועלת בכל רחבי המדינה באורח ליגאלי בידיעתה המלאה ובאישורה של ממשלת פולין.

אולם הסביר י הברור ה ל א ערב ה לאזנ י השוטרי ם שקיבלו , כנראה, פקוד ה לחס ל א ת קבוצת־ההכשר ה שלנ ו ולגר ש א ת אנשיה מהמקום . ללא טענו ת ומענו ת נאסרתי , והובלת י כנצי ג חקבוצ ה לתחנת ־ המשטרה, ש ם התחיל ה פרש ת החקיר ה מחד ש על־יד י קצי ן גבוה . דברי הסנגורי ה של י הי ו לשוא . נחבשת י ונכלאת י כפוש ע בת א מיוחד. חבר י דאג ו לי , הביא ו ל י מזו ן ומפיה ם נוד ע לי , שפרנס י הקהילה עושי ם הכל , ככ ל שיד ם מגעת , לשחררנ י וודא י שאצ א לחפשי. עברו שעו ת — ול א שוחררתי . בחצו ת הובאת י א ל ראש * המשטרה שהודי ע לי , כ י חשודי ם אנ ו בעיניו , ולפיכ ך עלינ ו להתפרק ולחזו ר למקומותינו , מה ם באנו . וכד י להוכי ח שהחלטת ו היא בלתי־חוזרת , מצוו ה הו א על י לצא ת תיכף־ומי ד א ת ויאלו ן והוא אוס ר על י להופי ע כא ן שנית , באיו ם שאענ ש בכ ל חומ ר הדין . מבלי להני ח ביד י א ת האפשרו ת להודי ע ע ל כ ד לחבר י הובלת י לתחנת־הרכבת בשע ה מאוחר ת בליוו י שוט ר מזויי ן ברוב ה ובאקדח , פן אמל ט מידיו.. . השכ ם בבוק ר הגעת י לבנדין , לתחנת־המשטר ה בעירנו. הואי ל וקצינ י משטר ת בנדי ן הכירונ י כתוש ב המקו ם שאינ ו ממרה א ת חוק י המדינה , שוחררתי , א ך כפ ו על י לחתום , של א אחזור לויאלון . באי ן בריר ה חתמתי , בידיע ה מלכתחילה , שהשלטונו ת נטפלו אלינו ׳ ל א יניחונ ו עוד , יציק ו וירדפ ו אותנ ו ע ל כ ל צע ד ושעל, ול א יהי ה בכוחנ ו לעמו ד נגדם .

על גרושי נודע לחברים למחרת היום, וגם הם נצטוו לעזוב את המקום במשך 24 שעות. הקבוצה פורקה וחבריה עברו לזאגנאנסק, מקום־ההכשרה החדש. בענין פירוק קבוצתנו פנה מרכז החלוץ לצירי היהודים בסיים, שהגישו שאילתה, על סמך מה חוסלה הנקודה על־ידי השלטונות. שר הפנים נשאל אמנם לסיבת הדבר, אך הלה הבטיח לחקור... - 279 -