ד. ארגוני הנוער מרדכי המפל / החלוץ ארגון החלוץ בעירנו נוסדה בעת מלחמת העולם הראשונה, 1916, והיתה מהראשונות בפולין. יעודה היה, להכשיר בעבודות חקלאיות את הנוער המתעתד לעלות לארץ. לשם כך נמסרה ל״החלוץ" חלקת אדמה גדולה על־ידי יעקב גוטמן ז״ל, שעובדה בידי החברים, וביחוד בידי החברות, שטיפחו בחריצות את גן־הירק, ותנובתו רבת־המינים נמכרה לאוכלוסיה היהודית בעיר. היו בחווה גם עצי־פרי ואף בריכה לגידול דגים. במשתלות מיוחדות עשויות ארגזים בעלי זגוגיות (חממות) הוכנו שתילים. לשם השתלמות בחקלאות שלחה האגודה את חבריה להכשרה החלוצית הנודעת גרוכוב ליד וארשה. והיו בחווה חיי־תרבות. נערכו בה הרצאות בנושאים ספרותיים ומקצועיים. מבין מייסדי החלוץ בעירנו יש להזכיר את ישראל שטרוכוליץ, יעקב ומירל רוטנברג, לאה שפירא, דוד מייטליס, יעקב לסקר, סנדר לובליגג. יעקב סנדזר, ישראל אופנהיים, משה שנברג, משה יואל רפום ו:רט ואחרים.
לימים חוסלה החווה והאגודה פורקה, אך היא קמה מחדש בשנות העשרים, בהתגבר זרם העליה לארץ ישראל. הואיל ומכסת רשיונות העליה (סרטיפיקטים) לארץ היתה מצומצמת ביותר ולא היה בה כדי לספק את דרישות המועמדים לעליה, ניתנה זכות * בכורה לחלוצים, שעברו הכשרה תוך שנתיים והסתגלו לחיי עבודה. בכל ערי־סולין קמו אגודות החלוץ, שנועדו להקנות הכשרה פיסית ורוחנית לחבריהן. מובן, שרבים נצטרפו להחלוץ בתקוה. שבאמצעותו יהיה בידם להגשים את שאיפתם ולעלות לארץ — חלום הנוער החלוצי. עם הסתדרות החלוץ נמנו בתחילה בוגרי ארגוני הנוער והמפלגות שהזדהו בתפיסתן ובדרכן עם ארץ־ישראל העובדת. כלומר, עם תנועת הפועלים בארץ, אולם במרוצת הזמן גם שאר המפלגות הציוניות — ציונים כלליים והמזרחי — ייסדו אגודות החלוץ משלהן. הרוב בהחלוץ בעירנו היו חברי גורדוניה, מכיוון שהיתר. הסתדרות מגשימה וחייבה את חבריה הבוגרים לצאת להכשרה, ולא — סולקו משורותיה. הואיל וגורדוניה היתה השולטת בהחלוץ בעירנו, נמסרה ראשותו לכותב הסקירה הזאת עד לעליתו לארץ. הועד, שניהל את העבודה לפי הוראות המרכז, היה מורכב מנציגי כל הסתדרויות הנוער הציוניות חלוציות.
באין מעץ מיוחד מתכנסים היינו בשבתות באולם מפלגת ההתאחדות לשיחות והרצאות על המתרחש בארץ ובתנועה ביזמת החלוץ בעירנו נוסדו כמה קיבוצי־הכשרה בבנדין (פרייהייט — דרור), בסוסנוביץ (גורדוניה), בקרולבסקא־הוטא בשלזיה (ויתקיניה), בדומברובה (קבוצ ברובוב) ועוד. הקבוצ בבנדין התפתח מאד, כי חוג־האפוטרופסיס שלו עם הנדבן הנודע המנוח פירסטנברג בראש, דאג לו בכל. עבודה היתה מצויה תודות למכונות־מלאכה שונות שהקבוץ הצטייד בהן. אפילו מכבסה מיכנית, שהיתה בימים חהם מן הדברים הנדירים, הועמדה לרשותם והאוכלוסיה היהודית עסקני העיר בחוה החקלאית בשנת ייסודה, 1916 בענדינער עסקנים אין דער חלוצישער סארם בעת איר גרינדונג, 1916 בין היושבים: דוד רוזנבלום, ישעיהו דוסנר, מנדל קריסולובסקי עומדים: רייכמן, י. ה. ארליך - 278 -