של חיי הציבור בעיה והיא היתה לגורם חשוב גצבור. השתתפנו בפעילות באגודות המקצועיות הכלליות של פועלי בנדין. היה זה בתקופת שגשוגו של הסוציאליזם באירופה, שנתן אותותיו גם בהסתדרותנו. הרוח החדשה שהפעימה את התנועה הביאה אלינו אנשים חדשים ז גדלנו והיינו לכוח בלתי־מבוטל. להנחלה נבחרו חברים חדשים בעלי־תנופה ומעש: ליפמן ברקוביץ, דוד רוזנולד, עסקן ללא ליאות, משה לייב גוטנשטיין (שלשתם בישראל), שלמה שווינקלשטיין (כיום בחיץ־לארץ), שמואל שווייצר (נודע בזמנו כשחקן מעולה בשח־ימט בזגלמביה, וכיום פעיל בחיי הציבור הדתי בבלגיה), יעקב שמעתאור באם ז״ל הבקי בתורה ומצטיין בכשרונות רוחניים (המכונה "העילוי מאוסטרווויץ"), דוד ברוך ז״ל, תלמיד־חכם מהחסידים החריפים של הרב מאלכסנדר, אליעזר פעלדגייער ז״ל, הצעיר ומלא התלהבות בחברותא שלנו, ומחבר הרשימה הזאת. במאמצינו קמה הסתדרות נוער חזקה בשם "סיני".
עם התפשטות תנועתנו שכרנו לעצמנו מעון מרווח ונוח לפעולה בביתו של שמעון קרוק, ברחוב מודז׳יובסקה. באולמנו החדש והנרחב זכינו להישגים ניכרים. ייסדנו אוניברסיטה עממית (פאלק־אוניווערסיטעט), שהצטרפו אליה גם רבים מהאינטליגנציה העובדת מקרב המדלגות החילוניות. הסתדרותנו הופיע בבחירות לעירית בגדי ן ואף זכתה בנציג משלה, הרש ל ארליך ז״ל (פנקסן). עובדה זו זכתה להכרה במנהיגות התנועה בפולין, שמעטים היו נציגיה ברשויות מקומיות. ליד פאג״י בבנדין קיים היה "חדר", בו למדו ארבע מאות ילדים. שכר־הלימוד היה אחיד ומינימאלי, שאיפשר ליהודי חרד מהשכבות העממיות להכניס את ילדו לרשת־החינוך שלנו. מנהל המוסד היה דוד ברוך ז״ל, המנהל הארגוני — החבר משה פוקס (כעת בתל־אביב), המלמדים — חברי הסתדרותנו. היינו פעילים באירגון נוער כללי בעיר — "צעירי משמורי החולים". כותב השורות האלה שימש סגן־יושב־ראש האירגון. בכל פעולה ציבורית לקחנו חלק, כגון במחאות ובהפגנות נגד פרעות הדמים בפשיטיק ב־1936, בפעולות החרם נגד גרמניה ב־1933 ועוד. הוצאנו עתון "דער נייער ארבעטער וועג" בעריכתם של י. ש. אורבאס, ז״ל, ליפמן ברקוביץ וט. ב. קליינמן (שניהם בישראל), וכן ירחון "אונזער טריבונע" שהעלה על דפיו רעיונות שהסתדרותנו בבנדין עוררה בתנועה בפולין. לרשותנו עמד סדר־ דפוס משלנו לצורך עתוננו.
בתנועתנו בפולין היינו ההסתדרות המבוססת ביותר בכל המובנים, והטפנו לדרכים ולעקרונות חדשים, לעצמאות התנועה ולהשקפות ארץ־ישראליות. למטרה זו נוסד ועד מחוזי עצמאי, שעסק באיסוף כספים למען ארץ־ישראל. בתנועה היתה לנו השפעה מכרעת, וערב פרח המלחמה היינו קרובים לקבל את הגה התנועה כולה לידינו, אך האגרוף הנאצי עקוב־הדמים עקר את בנין היהודית התוססת על כל שכבותיה, מפלגותיה וזרמיה, ופועלי אגודת ישראל בכלל זה. ״החלוץ — פועלי אגודת־ישראל שורד, א׳ מימין לשמאל: — אלטסן, קיזר, מ. אונגר, גוטרמן, ידובני. שורה נ׳: וינטר, בלום, קיזר (אמריקה) טוכמאיר, סאונה, גולדקורן, גרינגרז, מ. ח. קמינר (עוד ד"דאס יידישע וואכנבלאט") בורנשטין, בדינר, ל. אונגר, פרידברג. שורה ג׳: גוטנשטין, פלדגייער, אדלרפליגל, הרשקוביץ, טוכמאיר, ויסבקר, שניצר, אונגר - 277