ביאות ליום ט״ו בשבט על טהרת פרי ומיצי־הדר מארץ־ישראל. עד שעה שתיים בלילה בקעו השירים ו״רעדו" הכתלים מרקורי "הורה" הנלהבים". בקיץ נוהגים היינו שנה־שנה לארגן מושבות מיוחדות בהרי הבאסקידים (שטשירק, רייטשע) או בכפרי הסביבה, ששמיה היו זכים וללא אבק עפרות הפחם שבזגלמביה. בחיק הטבע בילינו בנעימים, ביערוודארנים, בטיולים, בשחייה, במשחקים, אולם גם פעולת התרבות לא הוזנחה. המושבות התנהלו על־ידי חברי ההנהגה, בשיתוף פעולה עם החניכים־הקייטנים, שחוזרים היו תמיד הביתה אחרי 3—4 שבועות נופש רעננים, מלאים רשמים וחוויות, וחיכו בכליון־עינים למושבה הבאה. השתתפנו גם במושבות מיוחדות (ציסאנוב, 1938) שאורגנו ע״י ההנהגה הראשית לשם הכשרת מדריכים ומחנכים, ובן במחנה אוגוסטוב שנועד למועמדים לכפר הנוער בן*שמן. משנת1929 יוצאים חברינו העומדים על סף ההגשמה להכשרה בחוות "החלוץ" בזאקליקוב, סוסנוביץ, ווישליצה, זגנאנסק, ויעלון ועוד. היציאה להכשרה, ובל שכן העליה לארץ ישראל, נתקלה לכתחילה בהתנגדות לא מעטה מצד ההורים, שחששו בעיקר לבנותיהם, ולא אחת פנו אלינו אמהות בבקשה לעכב את עליית בניהן... המציאות הוכיחה, שהקללה שספגנו לא פעם היתה לברכה, ובזכותנו ניצלו עשרות חברי גורדוניה בבנדין החיים בישראל, והם מבכים את אבותיהם, שאינם עוד.
ואלה חלוצינו הראשונים: שרה אופנהיים* פוקס, בלה ווייסהויז-בליי, חנה וולנדלר-שוומר, ריבה קורץ- הויפטמן וחנוך ורדיג היינו פעילים בליגה למען א״י העובדת וביחוד בהחלוץ, שבו היתה ניכרת השפעתנו. תוך עיון בחומר על גורדוניה בבנדין, נתקלתי בשתי הרשימות הבאות: ...״יום הנוער (אוגוסט, 1926) למען א״י העובדת עורר התענינות כללית בהסתדרויות הנוער החלוציות ובמפלגות הציונות העוברי נערכה אסיפת הסברה גדולה בנוכחות 300 צעירים. חברנו מרדכי המפל נושא את דברו, בין יתר הנואמים, על הסתדרות העובדים, מעשיה והישגיה. נואמים גם נציגי ארגוני נוער אחרים. חברי ״יוגנט״ של פועלי־ציון שמאל הפריעו ללא הרף. ניתנה: להם רשות הדבור, אולם תחת לדבר על הנושא, סטו מהעניין ו״קבעו" שמאז שנת 1924, כאשר פועלי־ציון־שמאל פרשו מפ.א.פ. (סאלעסטי* נער־ארבעטער־פאנד — קופת פועלי ארץ־ישראל), היתה הקופה לכלי השרת את הבורגנות... הח׳ קוזלובם קיעונה להם מנה אחת אפיים. האסיפה החליטה, שכולנו מתיצבים לקריאת ארץ־ ישראל העובדת."
...״החודש (נובמבר, 1932) נערכה בבנדין פגישה גלילית של חברי גורדוניה בזגלמביה. יום לפני הפגישה נערך בטוסנוביץ כנס של כל קבוצות ההכשרה של גורדוניה בפולין. בכנס השתתפו נציגי הקבוצות מסוסנוביץ, ווישליצה, דזילושיץ, ליפא, פביניץ, זגנאסק, שראדז. חסרו נציגים מהמקומות המרוחקים בערי־הספר. בשם ההנהגה הראשית השתתפו בכנס: ד״ר ישעיהו שפירא, יוסף ליקור, חיים גולדפרב, יונה גולדברג־יגול וגרשון אוסטרובסקי (כולם בישראל) מטעם מרכז החלוץ. התנהלה שיחה ערד, על יסודות תנועת החלוץ ועל מצב קבוצות ההכשרה שלנו בפולין. בשיחה השתתפו: נחום קלדמן, ישראל אינטרוליג* טור, םוניה, אברהם בייטנר, יצחק לונדנר (בולם בדמיה ב׳), צבי קוטנר, יהונתן ויסבורד (שניהם מבנדץ — דמיה ב/ נפלו במות גיבורים במלחמת השחרור)! ישראל גרויצר, ואחרים. ...הפגישה החגיגית נערכה בתיאטרון "קאפיטול", קדמה לה תהלוכה רבתי ברחובות בנדין. מאות גורדונאים צעדו בסך למקום פגישתם. הבמה היתה מקושטת וטבולה בירק. משמר כבוד ניצב ליד דגל הקן. נשמעו ברכות של כל ההסתדרויות המקומיות. ד״ר י. שפירא, חבר קבוצת חולדה, הרצה על "הציונות וארץ־ החלוצים הראשונים של "גורדוניה", ערב עליתם לארץ ב־1930.
די ערשטע חלוצים פון ״גורדוניה״ ערב זייער עליה קיין ארץ ישראל אין 1930 עומדים מימין לשמאל: שושנה צימברקנוף (אמריקה), שמעון רום, בלה ויסויז (שניהם בישראל), יעקב שורצבוים (נפטר בישראל), בתיה פרשטנפלד (ישראל). יושבים: שושנה קלינמן (ישראל), יהודה אנזלביץ (נספה) חנה וולהנדלר, משה פרנקל, שרה אופנהיים. מרדכי המפל (כולם בישראל). ־ 285 -