ישראל בשעה זו*. התוֹת מקק הפתיחה נתקיימו, למחרת היום, באולם ההתאחדות ית ר הישיבות שעסקו בשאלות חנוכיות וחלוציות. תנועתיות וארגוניות. נבחרה הנהגה גלילית, שבה ישתתף מטעם ההנהגה הראשית — אברהם בייטנר (סוסנוביץ — דגניה ב׳)". בהיותנו מבוססים ומאורגנים כהלכה פשטנו על כל הסביבה והקימונו קנים חדשים ותמכנו בקיימים. כל הסתדרויותינו בזגלמביה מאוגדות היו בהנהגה גלילית, שמקום מושבה היתה עירנו. כפעם בפעם התכנסנו לפגישות גליליות לשם עיון וליבון בעיות התנועה. אזכרה את חברי מבנדין בהנהגות הגליליות בשנות פעולתי: צבי קוטגר ויהונתן וימבורד זכרונם לברכה, יצחק לד נדנד, ישעיהו ורג*פזזרט, יצחק כהן, חנו ורדייגר, דוד ספירשטין, שמעון רוס, שושנה קליינמן־רוס, בתיה םרשטנםלד*פומרנץ, משה פרנקל (כולם בישראל), ראובן ליוד ויהודה אנזלבי ץ (ניספו), ובשנים הבאות עד לקץ האיום: מרדכי קז׳שיבו־קשב, יחזקאל גלצר, בן ציון חיסלפרב, אברהם מאנלה (כולם בישראל), נחום גיטלר (אמריקה), חנה בורנשטיין היקרה (ניספתה). ההסתדרות נהגה לערוך שנה שנה עצרות־אבל ליום הזכרון של א. ד. גורית ויוסף טרומפלדור. להלן שתי רשימות מתוך עתונים שונים:

...״באולם הקולנוע "קורסו" נערכה (1932) אקדמיה מוקדשת ל״תל־חי" על טרומפלדור ותל־חי מרצה ד״ר אריה טרטקובר, וקורא להאדרת המאמץ למען מגבית קרן פועלי ארץ־ישראל. בחלק האמנותי שבוצע ע״י חברי "גורדוניה", ושבוים על ידי שחקני הלהקה הוילנאית ("ווילנער טרופע") גאכומאוו (הוא נחום מלניק מבנית) ודבורה רוזנבלום (שניהם באמריקה) התבלטו, בין השאר, יחזקאל גלצר (ישראל), אברהם פדרמן ויעקב א ופנ- היים (גיספו). בשירת "תחזקנה" ננעלה האקדמיה. " ...״ב־20 בפברואר. 1933 אורגנה אסיפה לזכר א. ד. גורדון ליום השנה לפטירתו. פתח בעברית יהודה אנזלביץ. על א. ד. גורדון ומשנתו הרצה הרצאה מקיפה יעקב גוז׳לקו (גורלי, חבר התאחדות לשעבר, כעת בישראל) שעשה בעירנו בשליחות קרן־היסוד. בחלק האמנותי, שבוצע לקורודרוחו של הקהל הרב שמילא את תיאטרון "קאפיטול", הצטיינו פרחי הוים בורד בהקר- אות, מרדכי קז׳שיבו־קשב — מנהל המקהלה, יהודית בראנער (ישראל) — מנהלת הריקודים, התפאורות היו מעשה ידי שמואל קליין־מן (ישראל). אסיפה זו הניחה רושם בל*יםחח. "

ההופעה האחרונה לפני הציבור בבנדין היתה ב־1939, ליום השנה ה־17 לפטירתו של א. ד. גורדין, בתיאטרת "נובושצ׳י". פתח אנזלביץ ואחריו השלים יושב־ראש ה״התאחדות" בבנדין. הפרנס משה רוזנקר (ישראל). יעקב אורי מנהל לספר בהרצאתו זכרונות מפגישותיו עם א. ד. גורדין. החלק האמנותי שכלל מערכות: "חניתא", "יהודים בארצם העצמאית", "על קברי חברי גורדוניה בקבוצת מעלה החמישה", דיקלומים וריקודים ריטמיים, עורר תשואות־חן וקורת רוח מרובה. בעזבי את בגדי הנחתִי לממשיכים אחרי הסתדרות גדולה ואיתנה, שעמדה בסימן של התרחבות מתמדת, בה השקעתי שש שנות פעולה פוריה שטופחה גם אחר־כך, ואף במלחמה נמשכה, סמויה מעיני הגרמנים, וחברינו היו מבין ראשי החוה החקלאית בה נרקמו תכניות ההגנה והמחתרת. המזל האיר פנים רק לעשרות מאתנו (יש אומדים את מספר יוצאי גורדוניה מבנדין בארץ במאה ויותר), שהספיקו לעלות לארץ־ישראל בכל הדרכים וליהנות מהחיים והאושר במדינת ישראל העצמאית, אולם לבנו דואב בזכרנו את מאות החברים שעיניהם לא ראו בקום המדינה, משאת נפשם. ונזכיר בזה חלק מחברינו הקדושים והטהורים, שרופי־אש וחנוקי־גאזים, חללי רעב וחרב, שהיו פעילים כראשי־קבוצות וגדודים, וכשליחי הקן בועדוֹת ובמוסדות שונים, ונציב ציון לנפשם: שלמה צימרמן, הנקה בורנשטיין, יהודה אנזלביץ, ראובן ליור, שלמה לרנר, אברהם מלדברג, אברהם סד רמן,

ההנהגה המקומית של ״גורדוניה״ (1929) די ארט־לייטונג פון ״גורדוניה״ (1929) עומדים מימין לשמאל: ישעיהו רפופורט, צפורה גליטמן (נספתה), מרדכי המפל, חוה וזשניצה (שניהם בישראל), נחום גימלר (אמריקה). •ושבים: שלמה צימרמן, ראובן ליוור (שניהם ניטפו), משה פרנקל, שמעון רום ■ (שניהם בישראל) - 286 -