ישראל ריטוב מפעילי צעירי־ציון ברוסיה, איש מרכז החלוץ בוארשה, עתונאי ועסקן. בבנדין ביקר לעתים קרובות, כי בעירנו היתה פעילה מפלגת צ.ס. ואחר־כך פוע״צ־צ.0. אהוד על חבריו וקשור עמם בקשרי ידידות. מבאי־ביתו של אחי המנוח, אהרן המפל, מעסקני מפלגתו החשובים והנאמנים, שביתו שימש אכסניה לשליחי ארץ ישראל העובדת, וביניהם יצחק בן־צני, נשיא ישראל, בשליחותו בעירנו ב־1929. בימי העליה הרביעית הגדולה, 24—1925, כאשר עמד בראש המשרד הארץ־ישראלי המרכזי בפולין ומנהל מחלקת העבודה שלו, היה בא תכופות לבנדין. זכורים לי הימים, כאשר ריטוב עשה אצלנו לשם אישור העולים לעליה ובחינתם. "אימה" נפלה עליהם, פן יכשלו, חלילה, ותישלל מהם אפשרות העליה. בדי ד כלל לא הכביד, וסייע לעלייתם של אלפים ורבבות יהודים. נמנה עם טובי הנואמים. השכיל בהופעותיו בפומבי לייצג בכבוד את מפלגתו לעשות למענה נפשות, לריב את ריבה ולהשיב למתווכחים. לא היתד. פעולה ציבורית מפלגתית רבת־חשיבות בעיר. שלא השתתף בה, עתים עם יצחק פונט, מנאמני פועלי־ציון צ.ס. (כעת בירושלים). בבחירות לעיריה, לקהילה ולקונגרסים לקח חבל פעיל וניהל הסברה עירנית להצלחת מפלגתו בעירנו. שלמה קפלנסקי מראשוני מנהיגיה וסוללי דרכה, יחד עם ב ר ב ו ר ו כ ו ב, של תנועת פועלי־ציון. חבר ההנהלה הציונית ומנהל מחלקת ההתישבות. ב־1932 נתמנה למנהל הטכניון בחיפה.
בבנדין ביקר באחת השבתות ב־1929, בקשר לקונגרס הציוני הששה־עשר בציריך, שהוקדש להרחבת הסוכנות היהודית. המרצה הסביר היטב את עמדת המחייבים לפני קהל שומעים בהרצאתו המקיפה, שנערכה על ידי מפלגת פוע״צ־צ.ם. בתיאטרון "נובושצ׳י". הוא היה היחידי מחברי ההנהלה הציונית, שביקר בעירנו — וביקורו ראוי לציון. מנהיגי ההסתדרות הציונית העולמית — סוקולוב, אוסישקין ואחרים, נוהגים היו לבקר בקטוביץ הסמוכה, מקום שם היו אולמות רחבי־ידים. יעקב זרובבל ממיסדי תנועת פועלי־ציון ומחבריו של בורוכוב. ב־1910 עלה לארץ־ישראל, בעברו את הגבול דרך בנדין. עמד בראש משרד הברית של פועל״צ שמאל. עורך כלי־מבטאה "ארבעטער צייטונג", כיהן כחבר ועד הקהילה בוארשה והיה פעיל במוסדות תרבות שונים. היה תכופות אורח בבנדין, הואיל ומפלגתו בעירנו היתה מושרשת בקרב הפועלים היהודיים, וזרובבל היה ממדריכיה. היה מרצה בנושאים פוליטיים, ארץ־ישראליים וביחוד ספרותיים, ותמיד באולמות מלאי קהל רב שנהנה לשמעו. בשבועון המפלגה ״ארבעטער צייטונג״, יולי 1933, נתקלתי בכתבה מבנדין בה נאמר: ״בשבת, 1 לח.ז. ביקר בעירנו זרובבל. באולם התיאטרץ "שוויאטוויד" נערכה לכבודו קבלת פנים חגיגית. האולם נתמלא על כל גדותיו, ובגלל הצפיפות לא התירה המשטרה
מכירת כרטיסי־עמידה, ואנשים רבים נאלצו לחזור הביתה במפח־ נפש. התזמורת שלגו לכלי־נשיפה מנגנת את "השבועה". הח׳ יחיאל קורנפלד מקדם את פני האורח ומדבר בשבחו של זרובבל, שהוא חוט־השדרה והרוח המפעמת את מפלגת פוע״צ שמאל. מברכים עוד: מרדכי בער רוטנברג בשם המפלגה ונציגי "יוגנט" ואגודת־הספורט "שטערך", המגישים לו זר פרחים אדום. התזמורת בניצוחו של חברנו שמחה לום טיג מנעימה במנגינות מוצלחות המתקבלות בתשואות חן ותרועות על־ידי הקהל הרב. המרצה ריתק את המאזינים בהרצאתו המעניינת שנמשכה למעלה משעתיים. הרושם — בל יתואר. אף "מתנגדיו הפוליטיים של המרצה, שבאו להקשיב להרצאתו הספרותית וכן חברי קיבוץ ההכשרה בבנדין שגם הם היו נוכחים — הודו בהצלחתו המלאה." אולם נאמני הציונות העובדת הצטערו אז לשמוע את הבקורת שמתח על דרכי פעולתה של ההסתדרות. הנשיא יצחק בן־צבי יליד פולטובה, עמד ליד ערישתה של פועלי־ציון יחד עם בר בורוכוב, דוד בן־גוריון ואחרים. עלייתו לארץ ישראל ב־1907, קשורה בבנדין, ששימשה לו, כמו לרבים אחרים, דרך מעבר מרוסיה לגרמניה. משם המשיך מסעו עם ראשוני העליה השניה.
בהזדמנות זו ראוי לציין, שחברי פועלי ציון מבנדין יהודה לייב פיינר (ניספח) והרשל שטאטלר (נפטר קרוב למלחמה), למדו את מלאכת הברחת ציונים מכל המפלגות לחוץ־לארץ דרך הגבול הגרמני, ומבנדין החולשת על הצטלבות הדרכים. כן הוברחו בין היתר: ברבור וכוב, מ. ירבלום, כאשין, יוסף שפרינ־ צק ועוד. בכתביו מזכיר בן־־צבי, שבאני ה ב ה עלה לארץ נפגש עם קבוצת החלוצים, חברי פועלי ציון מבנדין, שמספרם אז לא היה כלל קטן. לבנדין בא יצחק בן־צבי בחדשי החורף הראשונים של 1929 כשליח ההסתדרות הכללית של העובדים העברים, לרגל המגבית של קפא״י (קרן פועלי א״י), שבשליחותה עבר את רוב ערי פולין. מזג האויר היה אז קר ביותר. האורח, שזה שנים רבות נגמל מאקלים חורפי כזה — היה אחוז רעדה, אך פעילותו לא רפתה. כל המפלגות והסתדרויות הנוער המסונפות לליגה למען ארץ ישראל העובדת, התייצבו לימינו, כדי לסייע לו בביצוע משימתו. נערכה אסיפה גדולה בנשיאותו שמואל ליוד (כיום בחיפה) באולם המרווח של איגוד בעלי המלאכה, בה השתתפו מאות חברים שהכריזו, בשמעם את נאומו רב־העניין של האורח, על נכונותם להירתם בעול המגבית ולפעול להצלחתה.
באותה אסיפה הופיעו נציגי כל הזרמים ובירכו את האורח היקר ואיחלו לו הצלחה בשליחותו הנשגבה. באסיפה זו הופיע גם חבר הסיים הפולני סטאנצ׳יק, שבא לברך את האורח בשם מפלגת פפ״ם. מיותר להדגיש, שעידנו, שהצטיינה מאז ומתמיד בכל המגביוֹת למען ארץ־ישראל, נתנה את ידה גם למפעל זה, שהכניס סכומי כסף ניכרים. בן־צבי ביקר בהסתדרויות הנוער החלוציות, שוחח עם חניכיהן והתרשם מהם. בהיותו בבנדין היה ברצונו לבקר באחד ממכרות־הפחם שבאזור זגלמביה. לרוע מזלו שבתּו בימים ההם פועלי המכרות. חברי פועלי־ ציון לא חסכו מאמץ, באו בקשרים עם פעילי פ.פ.ס. ועם החברה 316 -