בעלת תמכרות, וקבלו רשו ת לבלן ר במכרה "קלעאפאס", שבאזול קאטוביץ, שפועליולא שבתו. בן־צבי, בלווי ת כמה חברים ונציגי הכורים, הורדו במעלית לנבכי האדמה, ובמעמקיה ניתנה לו הסברה מקיפה ע״י המהנדס הראשי ניימן על "היהלום השחור" וייצורו. רשמים על הביקור הזה, שנמשך 3 שעות פירסם בן־צבי ב״דבר" בכותרת !בבטן האדמה" (רשמי טיול). בן־צבי ביקר שנית בעירנו כשליח קרן היסוד זמן מה לפני פרוץ מלחמת העולם השניה, וגם הפעם הוכתרה שליחותו ברוב הצלחה. החברים, שעבדו עמו בכפיפה אחת, ספוגת רעיות נלבבת, לא ישכחו זכר מגעם היקר עמו. פנחס לוביאניקר (לבון) ממייסדי "גורדוניה" בפולין, מראשי מפא״י וההסתדרות. פעמיים שימש שר בממשלת ישראל. בבנדין ביקר לעתים קרובות בעניני "גורדוניה". בשיחותיו המאלפות עם בוגרי הקן וההנהגה התווה קוי־יסוד לפעולה. לאחרונה, לפני עלותו לארץ, ביקר אצלנו ב־1929 יחד עם המנוח דוד שמטרלינג (גלעד) מדגניה ב/הם הרצ ובתיאטרון ״קורסו״ על משנתו של אהרן דוד גורדון, במלאות 7 שנים לפטירתו. קהל השומעים הקשיב בדריכות לדברי המרצה. מערכת "פנקס בנדיך פנתה לדוד שמטרלינג (גלעד), שגם הוא נשא את דברו בהרצאה זו, שיתן רשימה מפרי־עטו על הביקור, אולם כעבור זמן קצר נפטר (1957) לדאבון לבם של חבריו ומוקיריו. וזמשורר חיים נחמן ביאלי?!
בשנת 1930 בא לבנדין גדול משוררינו, ח. נ. ביאליק, אגב סיורו בערי פולין למען החדרת הספר העברי בחוגי הציבור היהודי. במסעותיו ליווה את המשורר נחום טברסקי, שהיה מעסקני מפלגת הפוה״צ, פרש ממנה עם הקמת מפא״י ומאז היה למו״ל והתמסר לטיפוח הספר העברי. על־כן קיבל ברצון את הזמנת ביאליק להלוות אליו בנדודיו על פני מדינת פולין. המשורר פתח מסע תעמולתו בערים הראשיות — וארשה ולודז׳ אחר־כך הגיע למחוז זגלמביה הידוע לו היטב משלהי המאה התשע־עשרה, כאשר ישב בסוסנוביץ, בה עסק כשלוש שנים בהוראה. בסוסנוביץ הקרובה לבנדין נשלם שירו "המתמיד", כאן כתב את שירי־התוכחה שלו: "אכן חציר העם", "לא תמוש במרה דמעתי", את סיפורו "אריה בעל־הגוף", את שירו הגדול "רזי לילה" (ראה פרטים ברשימה על הרב יצחק ניסנבוים).
לשם קבלת האורח החשוב נבחרה ועדה מורחבת מכל המפלגות הציוניות בצירוף אנשי רוח. ואכן, ביאליק נתקבל בהתלהבות רבה על־ידי יהודי בנדין, שעמדה להם הזכות המיוחדת לארח בעירם את המשורר הדגול. להרצאתו נהרו המונים, כל אחד השתוקק לשמעו, או לפחות לראותו וליהנות מדיוקנו ומאורו הרוחני. בהמית־לב עקבנו אחר דבריו שנאמרו ביידיש למען יבינוהו השומעים, על התרחקותו של "עם הספר" מהספר, שבו מצא עמנו תמיד פורקן נפשי לכל צרותיו ותלאותיו. המשורר קבל על הניוון המוסרי והמבוכה הרוחנית העושים בנו שמות עקב הסגידה לגשמיות כעיקר בחיי האדם, על מצבנו הלאומי השפל, וביחוד בשדה התרבות והרוח, העלול להמיט כליון עלינו. "הפוליטיקה והטכניקה השתלטו על חיינו והן מדרדרות אותנו תהומה. הספר הטוב איננו נקרא, ילדינו מתחנכים בבתי־ספר זרים, חיים נחמן ביאליק בצוותא עם אנשי בנדין (קרלסבד 1930) ח. נ. ביאליק אין א קרייז פון אייניקע בענדער לאנדסלייט (קארלסבאד 1930) עומדים: אברהם המפל, וויינשטוק, הצייר ובטל, ש. הלפרין יושבים: ח. נ. ביאליק, עורך "היינט" הורשאי ש. ז. יצקן 317 -