ושבות לועזיות חודרות אלינו וכובשות אותנו. בקיצור — אנו מתבוללים לאט־לאט. פעם היו לנו בית המדרש, ה״חדר", הישיבה, אך הם נעלמו ולא קם במקומם דבר חדש, שיירש אותם. קא־משמע־ לן שסכנה אורבת לקיומנו. ההרגשה הזאת אינה נותנת לי מנוחה ומטרת בואי אליכם להזעיק ולהרעיש בעוד מועד!". " בשהותו בעיר ביקר האורח בבתי־הספר "יבנה" ושל "המזרחי", שוחח עם התלמידים ואמר להם, שיהיו בנים נאמנים לעמנו, לארצנו ולשפתנו. הופעתו של ביאליק היתה לתלמידים חוויה עמוקה, חד־פעמית. כן ביקר ב״גן הילדים" העברי שלי הסתדרות נשי "וויצו". ערב צאתו את העיר כעבור שבוע ימים, בהתארחו בבית משפחת חיים וחנה שיין (נפטרו בתל־אביב), נערכה לכבודו מסיבה ח. נ. ביאליק בגן הילדים בבנדין ב־1930 ח. נ. ביאליק מיט קינדער גדולה באולם הגדול של הגימנסיה ע״ש פירסטנברג. טובי האינטליגנציה של בנדין נתכנסו במסיבה זו. כשלעצמי מלא הייתי נחת רוח, כאשר הוטל עלי לברך את האורח מטעם כל ארגוני הנוער במקום. דיברתי עברית והאורח שמח לשמע אזניו, כי עוד רבבות צעירי ישראל בפולין מתחנכים על ברכי השפה העברית. בתום המסיבה שוחחנו עם האורח באורח אינטימי, והוא ביקש להפעיל את הנוער להפצת הספר העברי. אכן, גם המפעל הזה הוכתר אצלנו בהצלחה, רבים נרשמו כמנויים וחתמו על ספרים עבריים שפיארו את ספריותיהם.

כעבור שנים אחדות, זמן מה לפני מותו, בשנת 1933, נזדמנתי לשיחה עמו בבואו לבקר את קבוצת "גורדוניה" בנחלודיהודה ליד ראשון לציון, שנמניתי עם חבריה בשנותיי הראשונות לעלייתי לארץ. הוא נזכר בבנדין ובאנשיה והבטיח לי, שעוד יפגש אתם, אולם משאלתו לא ניתנה לו, כי בשנת 1934 נרדם לנצח. דוד בןגוריון בן גורית בא לבנדין באחת השבתות בקיץ 1933, ערב הבחירות לקונגרס הציוני ה־18 בפראג. הוא יצא בפעם הראשונה והיחידה לנהל מלחמת הבחירות לקונגרס, שבו חלו חילופי משמרות ועליו הוטל לעמוד בראש ההנהלה הציונית בירושלים, שקבעה כמטרת עיקרית לעצמה, נוכח המאורעות בגרמניה, הגדלת העליה שבוצעה בהצלחה לא מעטה. לבנדין בא בן־גוריון באורח בלתי צפוי. וכך היה מעשה: הרשימה המאוחדת של פוע״צ־צ.ס. התאחדות בבנדין קיבלה הודעה מהמרכז בוארשה שחיים ארלזורוב, מנהל המחלקה המדינית של הסוכנות בירושלים (שנרצח אחר כמה שבועות בת״א), יבוא לבנדין, כדי להשתתף באסיפה המוקדשת לבעיות הקונגרס הקרוב. נעשו הכנות דרושות ונתפרסמו מודעות בעיר על בואו, אך משום־ מה הוא לא בא ואת מקומו מילא בןגוריון, ששימש אז מזכיר כללי של הסתדרות העובדים. ההרצאה נערכה באולם התיאטרון "קאפיטול", שהיה תפוס כולו בקהל רב, ורבים הצטופפו בחוץ.

את האורח הנכבד קידם בברכה חמה החבר משה לייב קוז־ לובסקי (עתה באמריקה), היה פעיל לפני המלחמה במרכז מפלגת פועלי ציון צ.ס., שהפליג בשבחו של מנהיג פועלי ארץ־ ישראל והביע את משאלת כולם, שבמהרה יזכה העם היהודי בארץ חפשית בארץ ישראל. המרצה ריתק במשך שעתיים את הקהל לדבריו הממצים שעוררו רושם כביר בבהירותם ובהגיונם, בהם הצביע על הישגי הציונות על אף קשייה המרובים ויצא חוצץ נגד הציונים המקסימליסטים חדלי־המעש, שרוממות מלכות ישראל בגרונם. בהרצאתו אמר בין היתר: "שלטונו של היטלר המופיע בשמי גרמניה מעמיד בסכנה את העם היהודי, ולא רק את עמנו בלבד, אלא את האנושיות כולה, כי צפויה לה סכנת מלחמה חדשה שתעלה בחורבנה ובמוראותיה על מלחמת העולם הראשונה. בשביל עמנו הסכנה היא חמורה שבעתיים, ולמען נוכל לעמוד בבוא השואה, עלינו להגדיל את מספרנו וכוחנו בארץ, ליצור רוב יהודי בארץ ולבצר את מעמדנו ביצוּר מכסימלי". מיד בחום ההרצאה נפרד האורח מחבריו, כי מיהר לישיבה חשובה בוארשה, שנקראה בענינים דחופים להערב אותו היום.

ביקורו היחיד והחטוף של בן־גוריון בבנדין לא יישכח בזכרון אלה, ששמעוהו, והתרשמו מאישיותו המחנכת והמדריכה. הביקור נתן את תוצאותיו החיוביות בבחירות לקונגרס ה־18 בבנדין. רשימת א״י העובדת השיגה כ־650 קול, הרביזיוניסטים — למעלה מ־500, המזרחי — 300, ״על המשמר״ — 50 ו״עודלבנות״ — 5 קולות (המספרים לפי "דאס יידישע וואכענבלאט״, 1933) . נתן ביסטריצקי (אגמון) מפעילי הקרן הקיימת לישראל. סופר. לבנדין בא בשנת 1933. ועדת הקה״קל, על עסקניה המסורים, עשתה כל ההכנות לביקורו. בתחנת הרכבת חיכתה לו משלחת, וילדם של מרים ודוד ליור, מנחם בן השש, הגיש לאורח זר פרחים ובירכהו בעברית. ביסטריצקי — תכונותיו של שליח מעולה בו: עומד בשער, נואם מוכשר, בעל סבר פנים לבבי ושמח ת נעורים . שבוע ימים עשה אצלנו. הופיע ב״נובושצ׳י" לפני קהל גדול 318 -