הדיין ר׳ יצחק אייזיק מנלה ■ ולד בקאלץ 1877, למשפחה מיוחסת. אביו, ר׳ זליג, המן ביהודי ירא שמים, ספק לצבא הצארי, כדרך סוחרים רבים בשנים ההן. כבר מימי ילדותו הצטיין בלימודיו, ובהיותו בחור צעיר יצאו לו מוניטין כעלוי. בגלל שכלו החריף ונטייתו לשקוד על התורה הוחלט במשפחה לאפשר לו להיות למורה ודיין בישראל, לפי שנטה לכך. טרם מלאו לו עשרים שנה קיבל היתר הוראה מידי הרב בקאלץ. נשא לאשה את מרת צביה בלוטנם רובט, בתו של ר׳ משה עובדיה, ממשפחת רבנים בבנדין. חותנו, ר׳ משה עובדיה, היה בעל בית־דפום גדול וחנוֹת ספרים, ורצה להכניס את חתנו לעסקיו, אולם הלה המשיך לימודו בתורה. לא ארכו הימים ונמשכו אליו תלמידים רבים — בני נוער ומבוגרים, שבאו לשמוע "שיעור" מפי הלמדן הצעיר. הדיין ר׳ אייזיק מגלד. נתקבל כמורה הוראה בקהילת בנדין וצורף לבית־הדין הרבני בעיר. גם בתפקיד זה הצטיין והגיע למעמד ראש בית־הדין וממלא מקום של הרב דאתרא כלפי השלטונות. כדיין ובורר נתפרסם בסגולותיו המיוחדות: אי משוא פנים, אבחנה חדה וכושר שפוט. היה רודף שלום ומשכין שלום. דמותו הנאה זקופת־הקומה היתה ■ בולטת בבנדין ברבע הראשון של המאה העשרים. על ביתו נסוכה היתה אוירה לאומית־מסורתית, וילדיו התחנכו ברוח הציונות ואף תפסו עמדה חשובה בחיי הצבור.

נקטף בדמי ימיו, בגיל 49, לאחר סבל של שנים רבות, במחלה ממארת. חשוכת מרפא. כשהחמיר מצבו נקרא בנו הבכור, משה, שיחזור מארץ ישראל שחי בה זמן־מה כחל ת (היד. זה אז מעשה נועז מצדו של ר׳ יצחק אייזיק, שהתיר לבנו לעלות לארץ כאחד ה״חפשים"). בהגיעו לבנדין מצא את בני המשפחה בעצם ימי אבלם, אחר פטירת אביהם. זכרו שמור בלבם של שרידי בנדין המעטים מהזמנים ההם, וראוי להנצחה באיש גדול בתורה ובמעשים בתוך עדתו. אברהם מ. הרב הגאון רבי יוסף אנגל ■■■רב יוסף אנגל היה גאון תלמודי נודע ברחבי העולם 1 !היהודי, מחבר של ספרים על התלמוד והקבלה, שנתקבלו בכל חוגי הלומדים בישיבות ובאולפני תורה והלכה. נולד בטרנוב בשנת תרי״ט (1959) ונפטר בוינה ביום ג׳ מרחשון תר״פ (1920). מאז עזב את בנדין, שבה ישב שנים רבות, כיהן ראש אב בית־דין בקראקא עד 1914. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר לוינה שבה נשאר עד יום פטירתו, ושם נקבר. חיבר 101 ספרים במקצועות שונים, כמו אנציקלופדיה תלמודית בשלושים כרכים, 28 חיבורים בחכמת הקבלה, 8 על שבת ול״ט מלאכות, ספר על הלכות עירובין, 5 ספרי שאלות־ותשובות, 2 ספרי חידושים על שולחן־ערוך, 6 ספרים על שרשים כלליים על ש״ס ירושלמי, 8 כרכים דרשות שהיה דורש בבתי מדרשות, 11 ספרי חידושים ופלפולים על סוגיות בש״ס בבלי וירושלמי.

נקבנו בזה רק בשמות הספרים המקיפים מחקרי תלמוד, הגהות והשלמות לתלמוד בבלי וירושלמי, שאלות ותשובות, כתבי קבלה ודרשות. בקבלה היה חידושו העיקרי להוכיח את הקשרים ההדוקים בין המסתורין היהודי והחלק הרציונלי הפופולרי של התלמוד וההלכה בספרות המאוחרת יותר של הלכה ואגדה ומדרשים. בחייו נדפסו כעשרים ספרים שלו, וכעשרים ספרים נשארו בכתב־יד ההולכים ונדפסים קמעא קמעא, בעזרת נדיבים וחוקרי הספרות התורנית, באמצעות נכדו ר' משה ברוך מורגנשטרן, תלמידו של הגאון הגדול (וגם נכדו של הצדיק הגדול ר׳ מנדלי מקוצק). שדה הפעולה של הגאון הגדול, שאין כמעט דוגמתו, מקיף את תלמוד בבלי וירושלמי, ספרי־ספרא, תוספתא־מכילתא, ראשונים ואחרונים, כללי הלכות בתלמוד בבלי וירושלמי — קבלה לפי מקורות התלמוד.

מחבוריו נזכרים רק את הספרים דלקמן: עפגי״ם לתורה, שבדנחמתא, לקח טוב, אתוון דאורייתא, ציונים לתורה, גבורת שמונים. "שאלות ותשובות"? בן פורת (שני חלקים), אוצרות יוסף (חמשה חלקים), גליוני הש״ם, הערות והשלמות בעלות ערך למדני רב לסדר "זרעים", גליוני הש״ס לסדר "מועד", ולבסוף הוצא בידי נכדו הנ״ל, ניו יורק, 1949: ״גליוני הש״ם״, נשים ונזיקין — בבלי וירושלמי? מלבד זה נשארה אחריו אנציקלופדיה תלמודית גדולה (כללי הש״ס), כללים לש״ס, יסודות ושיטות — המקיף את כל החומר הלימודי של כל התלמוד בשלשים ושנים חלקים — שממנו הופיעו רק שני חלקים "אלף" ו״בית", ויתר החלקים נשארו לעת עתה בלתי־מודפים. אחרי פטירתו נוסדה חברת ידידי הגאון בשם "אוהבי תורה" בוינה, לשם הוצאת כל כתבי היד המשמשים אוצר גדול לאנשי התלמוד. מ. ש. גשור י * ר׳ מנדל שפירא *•הדמויות המופלאות המתמעטות בדורנו, הממזגת בתוכה תורה, 1■! חסידות ויראת־שמים. תלמיד־חכם, פיקח, טוב־לב ובת צחוק וחיבה מיוחדת מאירה פניו. היה מחסידי גור. מוצאו ממשפחת רבנים וחסידים אנשי־שם. אביו ר׳ יענקלי, היה בן הרב ר׳ איצעלע זצ״ל מבנדין. - 329 - *