ביתו של ר׳ מנדל חיה המרכז הגדול לחסידות אנשי מעשה, בעיקר מחסידי גור, מתאספים היו בביתו, לרוב בלילי שבתות, ובילו שעות בחסידות ובלימוד. אדמו״רים מפורסמים כשבאו לבנדין התאכסנו אצלו, ובכללם האדמו״ר מגור זצ״ל. מפורסם בעיר בין כל שכבות העם, שנהגו בו כבוד. גם שאינם יהודים כיבדוהו*) . כשהתחילה היהדות החרדית להתארגן — אחרי מלחמת העולם הראשונה, וגם בבנדין נוסדה הסתדרות אגודת־ישראל, היה מנדל היר׳ר שלה. נהג את האגודה בתבונה, ובהשפעתו נרשמו בה חברים חסידים מכל האדמורי״ם ובעלי־בתים מכל השכבות. האגודה בבנדין היתה מפורסמת בפולין כאחד ממבצרי היהדות החרדית. הוא היה מיישב אי־הבנות או סכסוכים בין אנשי שלומנו, ובפקחותו וביושרו השפיע על הצדדים. זכה בדור ישרים יבורך, בנים ובנות, חתנים וכלות, נכדים ונכדות, וכמעט כולם ניספו בשואה. שרדו בודדים, שנתפזרו ברחבי עולם. * ר׳ בריש פרגר ■■■אביב 1924 ביקר בפולין נשיא ההסתדרות הציונית הע !■■לסיח, נחום סוקולוב. קרדהיסוד הכריזה על מגבית בהש - תתפותו וגויסו מספר עסקנים לפעולה. והנה, הוצע לי להילוות למסעו של סוקולוב, או לצאת לאחת מערי פולין לפעולה עצמאית. בחרתי בהצעה השניה ויצאתי לבנדין.

הגעתי לבירת זגלמביה — איזור התעשיה של פולין — וצעדִי הראשונים הוליכו לביתו הצנוע של זקן הציונים במקום, ר׳ בריש פרגר, ז״ל. צדיק היה האיש, אחד מל״ו הצדיקים, אחד מל״ו "הציונים" בעולמנו. חולה מסוכן היה ורופאיו אסרו עליו אפילו את הדבור. ואף־על־פי־כן קיבלני מיד בשכבו במיטת חליו, ושעה ארוכה שוחחנו באמצעות פתקאות, שכתב לי בתשובות לפניותי ושאלותי. הסברתי לו את מטרת בואי, והוא התקשר מיד בכתב עם האנשים הדגולים. האחים יעקב וסלומון גוטמן והאחים שיין — מעסקני ועשירי העיר, ודרש מהם לעמוד לעזרתי בכל שאפנה. בשיחה שאלני מר פרגד: מדוע עבר הזכיון של רוטנברג (שהיה אז בתחילת פעולתו) לפסים "יבשתיים" והוקמה תחנה שתעבוד בפחם, ולא עברה כולה לניצול מימי הירדן והירמוק? זה היה ז ה מא ד אופייני לאיש ששכב אז על ערש דווי. ביליתי בעיר כחודש ימים! עלה בידי לגייס מספר רב של עסקנים, אבל בראש החבורה עמד, או יותר נכון "שכב" במטת ד וניצח עליהם ר׳ בריש. •) בין התושבים הנוצרים היו לר׳ מנדל מעריצים רבים ואחד מהם היה יאש סונצ׳בסקי, נוצרי עשיר ובעל בתים רבים בעיר. הרחוב שבו שכנו מוסדות הממשלה, כגון הסטארוסטו (מושל מחוז), הדואר וכר מוסדות העיר, המגיסטראט (עיריה) בבתים שלו, קרוי היה על שמו. והנה, נתיידד סונצ׳בסקי זה עם ר׳ מנדל, ולא אחת מטיילים היו יחד ברחובות. סעם, בשעת טיול כזה, פנה יאש לר׳ מנדל ושאלו:

— ידידי מנדל, אני מעריך אותך מאוד על יושרך ואהבת־האמת שבך, אבל דבר אחד מנקר במוחי זמן רב ומטיל בי ספק, ואני רוצה להיסתר מססק זה! הנה ידידים אנחנו הרבה שנים, גם אתה מודה בידידות זו, ומשום כך קשה לי עליך כיצד אח אתה מתפלל שלוש פעמים ביום תפלה — ובודאי בכוונה גדולה ״ואת כל הרשעי ס ישמיד״ (יאש־סיט) ביידיש — אלע רשעים און יאשמיט — וכיצד אתה כולל אותי — מכירך הנאמן — בין כל הרשעים... ר׳ בריש סרגור ואין זה פלא. חסיד היה, ולא חסיד סתם, כי אם אחד מהמקורבים לרבי מגור, בעל "שפת אמת" זצ״ל. יש אומרים, שנסע פעם ר׳ בריש פרגר לגשר בין ד״ר הרצל, חוזה הציונות, לבין הרב מגור. עשרות בשנים חיה פעיל ומסור ללא גבול לציונות, למרות אי־רצונם של אנשי חצר גור, שהיא עצמה התקרבה אחרי כן לארץ ישראל של מטה. מספרים, שבחג השבועות של אותה השנה בה הכרתי את המנוח הדגול, ניצל ז״ בריש את ההזדמנות, שרעייתו היתד. בהזכרת נשמות בבית הכנסת, קם בקושי רב ממיטתו, התלבש, ירד מהקומה העליונה של ביתו ובא לבית הכנסת, כדי לשאת את נאומו האחרון למען ציון. זמן קצר לאחר כך שבק חיים לכל חי. נקראתי מסוסנוביץ, העיר הסמוכה, בה ביקרתי למען קרן היסוד, להלוויחו. וזכות גדולה נפלה בחלקי להספיד את המנוח, לאחר ההספד שנשא הרב מבנדין. יהיה זכרו חרות על לוח הכבוד של מדינת ישראל, שלמען הקמתה חי ומת. ד״ר גור־אריה (טרל 0 * צבי נתן וילוגה

* ולדביאנדז׳איוב, בתרכ״ד, ומת בניו־יורק בתרפ״ב. 1■ בן למשפחת חסידי ביאלובז׳אג, למד בחדר ובישיבה ואחר־כך בבית־המדרש, בר־אוריין גדול, וינק אף ממקורות ההשכלה. מנעוריו חובב ציון נאמן. עבר לשבת בבנדין בשנת תרס״ו. היה סמוך אל שולחן חותנו, ניסה כוחו במסחר, ולבסוף התפרנס על הבדחנות בחתונות, שהצטיין בה. נתפרסם כבדחן בחסד, ונחשב בחיר הבדחנים בכל הסביבה. עד מהרה יצא לו שם כמעין נובע של הומור עממי ובדיחות שנונות, ולא היתה שמחה של מצוה שלא הוזמן אליה. עסקן ציבור פעיל, וביחוד נתן מחילו ומרצו לתנועת "המזרחי" בבנדין. מראשוני "המזרחי במחתרת" בשנת תרע״ז, וחרם לה ממיטב כשרונותיו. מזכיר הועד, נואם, מרצה קבוע על פרשת השבוע בפני החברים, וגם בבדחנותו שילב מנה גדושה של חיבת ציון וישוב הארץ, געגועים למולדת ולחיים מעורים בקרקע. נחשב לדמות ידועה בצבור הדתי ושאינדדתִי בכל הסביבה. - 330 -