מודז׳יובסקא היתד. מעץ מוסד של הדרכה לכל הסוחרים הזעירים והרוכלים גענינים מסים. שימש יועץ לכל אלה שידם לא השיגה להיוועץ בעורך־דין. בשנת 1932 נבחר חבר בלשכת התעשיה והמסחר הממשלתית. בתפקיד זה כיהן עד לסיח המלחמה, ייצג בכבוד את שולחיו והגן עליהם מפני נגישות הפקיד הפולני. בימים בהם גאו גלי האנטישמיות בפולץ, עמד על משמר האינטרסים היהודים בכל הנוגע לרשיונות, יבוא, הקצבות וכר. הוא הבחין בסכנת החוק הצפוי למסחר הזעיר, שכל סוחר יהודי ייבחן בבחינה מקצועית. טרח להקניית השכלה על־ ידי יסוד ביודספר למסחר. ואמנם, הדבר עלה בידו. כאשר הגימנסיה הפרטית של המנוחה ב ו י ר ס ק ה עמדה להתחסל, השכיל הוא להעבירה לבעלות הארגץ של הסוחרים הזעירים והפכה לביודספר תיכץ למסחר בעל ארבע שנות־לימוד. דוד גוטנשטיין כיהן גם כחבר עירית בנדין והגן על זכויותיהם של יהודי העיר בה. בימי השואה הושיט עזרתו למחתרת. דוד ל. * פנחס לייב בוכווייץ ■ ולד ב* 1888 בסלומניקי, כבן למשפחה אמידה, מחסידי הרבי 1! מאלכסנדר. עוד בימי ילדותו, גילה ענין ברעיון הציוני, ובסתר עמן בספרים עבריים וציוניים. פנחס לייב בוכווייץ לאחר נשואיו עבר לגור בבנדין(1908), הצטרף לתנועה הציונית ולתנועת "המזרחי" בסרט, לה הקדיש כל ימי חייו. ב־1920 נוסד בעיר ביזמתו ובעבודתו המסורה בית ספר ציוני־
דתי, בו למדו מאות תלמידים שקיבלו חינוך עברי מפי המנהלים ברונשטיין, ד״ר א. גוטסדינר (נפטר בארץ ישראל) והמורים דוד לונדנר, זידר, ברל ביסר, איסר הוירמז ויוסף הירשברג, זכרונם לברכה. ביאליק בביקורו בעירנו (1930) נזדמן לבית הספר והביע את הערכתו על רמת הלימודים והחמוד חציוני, * העברי. השתתף בפעילות בכל עבודות מפלגתו. בשנת 1929 היה ציר לקונגרס הציוני בציריך ונבחר חבר הועד הפועל של הסוכנות היהודית. מאז השתתף בקונגרסים הציוניים הבאים. ב־1925 ביקר בארץ ישראל, השתתף בחגיגת פתיחת האוניברסי - טה העברית בירושלים. חזר לפולין מלא התלהבות ובמשנה כוח התמסר לפעולה ציונית. כיושב־ראש "המזרחי" בבנדין השתתף במסירות בכל המגבית של הקהק״ל, קרן היסוד ובמגבית למען מוסדות "המזרחי". ביתו שימש תמיד בית־ועד לשליחי המגבית (הש"ל פרבשטיין, לייב יפה, הרב רובינשטיין ז״ל ואחרים). גם רעיתו: איטה בוכוויץ לבית שנברג הידועה בעירנו, השתתפה באופן פעיל בחיים הציוניים והיתה חברה מסורה בועד ויצ״ו. כן כיהן כחבר פעיל בקהילה היהודית, בלשכת המסחר, באירגון הסוחרים, בועד הגימנסיה ע״ש ש. פירסטנברג ועוד. גם לאחר פרח מלחמת העולם השניה לא הפסיק עבודתו הציונית, ועמד בקשר מתמיד עם ארגונים ואישים בחח־לארץ.
ב*1943 קיבל ממרכז "מזרחי" העולמי, דרך שווייץ, דרכץ של מדינת בוליביה בשבילו ובשביל בני משפחתו, כדי להיחלץ מהשואה, אולם הגורל האכזרי רצה אחרת: ב־1 באוגוסט 1943 גורש עם כל משפחתו לאושוויץ, ובו ביום מצא מותו עם רעייתו בתאי הגאזים. ממשפחתו נותרו בחיים בנו בישראל, ובתו באנגליה. דוד ל. -ו- חרה הוטנר ןךי* ביתורשבסקי, נולדה בפרושגיץ ב*1890. עוברת למיאכוב. / חינוך ברוח הזמן בבית חרדים, ועם זאת לומדת שפות ומשתלמת במוסיקה. נישאה ליצחק חוטנר מוארשה, ממשפחה מכובדת. ב־1920 עוברים הם לבנדין, ובעלה מצטרף במרוצת הזמן לעסקיו המשגשגים של גיסו י. מ. קורנלנד, בעל בית המסחר הגדול לחמרי ברזל. היתד. מעורבת בחיי הצבור בעיר, ונמנתה כל השנים עם הועד של המוסד הנודע "דוברוטשיננושץ׳", ופעילה בכל מפעלי עזרה למען עניים ונצרכים. ציונית מסורה, והקדישה הרבה מזמנה לאגודת חוה הוטנר 334 -