שהעמידו מהסגר ת הגיונות, מהות ה ומשימותיה, וליו ה נוא ם עממי 1 מחונן, הי ה מ ן "המצליפים" שהיטי ב לרי ב א ת ריב ה ש ל הציונו ת עם מתנגדי ה מימי ן ומשמאל. נטע ^לובדנ ר בקהילה היהודי ת נלח ם לונדנ ר המנו ח באומ ץ למע ן עקרונותינ ו הלאומיים, וטר ח הרב ה כד י לשוו ת ל ה פרצו ף לאומ י < ל א קל ה היתד. המלחמה, כ י הירי ב — ״אגוד ת ישראל״ — רא ה בקהיל ה מוסד לסיפו ק צרכ י ד ת גריד א — ל א הי ה בבנדי ן מבוט ל כל ל וכלל, ועתי ם הי ה הרוב, בהתחבר ו ע ם גרוריה ם ש ל חוגי ם חרדי ם אחרים כד י "להכות" א ת הציונים. אול ם הו א ל א נרת ע ול א נלא ה והשיב מלחמ ה שערה, כיאו ת לציונ י גאה. בהופעותי ו בקהיל ה יצ א חוצץ נג ד שונא י ציון, של א יכל ו לעמו ד בהתקפותי ו והוכיח ם ע ל אשליות הגולה. אין תימה, שזמן־מ ה לפנ י השואה, כאש ר יהוד י בנדי ן הי ו נתונים במחלוק ת סבי ב הבחירו ת לר ב דאתרא, פנ ו פרנס י "אגוד ת ישראל" למוש ל המחו ז בדריש ה להעבי ר א ת הפרנ ס הציונ י לונדנ ר לעמדה אחרת׳ א ף רמ ה יותר. כלומר, להנהל ת הקהיל ה המצומצמת, רק בכד י "להתפטר" ממנ ו ממועצ ת הקהיל ה הנרחבת, ב ה נידונו ת השאלות המכריעו ת ומתקבלו ת החלטות. הפרנ ס לונדנ ר ל א הי ה מוכן, כמובן, להחלי ף א ת מקומ ו והעדי ף להשא ר במועצ ה ולמל א את תפקיד ו האפו ר שלשמ ו נשלח.

כתלמיד־חכם ובר־אוריין הוזמן להרצות באגודות־הנוער ובמסי- בות "עונג שבת", שהיינו עורכים ב״תרבות"׳והיה נושא את דברו בעברית, בהברה אשכנזית וספרדית מעורבת, אך בשפה ברורה ונאה. נמנה עם אנשי מפלגת "על המשמר", אהד את ארץ־ישראל העובדת. נזדמנתי עם המנוח לונדנר לעתים קרובות בביתו, שהיה בית ציוני־מסורתי מובהק, ובמוסדות ציוניים רבים, ועמדתי על מסירותו ללא קץ. לא אחת נטש את עסקיו למען הציונות, משאת נפשו, שהעדיפה על כלכלת משפחתו, ואמנם ראה ברכה במעשיו. ברוחו חינך ילדיו. שנים אחדות לפני הזעם של חאת בתו היחידה ואת בנו היחיד לארץ־ישראל, שיסללו דרך, לאביהם ולאמם. שניהם עלו והתערו בארץ, ורק ההורים לא זכו. זכרו נשמור לברכה! מרדכי המפל * ר׳ שלמה יצחל, י'נ6ל! י *ולד בשנת 1886 בבנדין להוריו מאיר פישל ורחל (רחל* 1^ינטל), למד בנעוריו בישיבה המפורסמת באושוונצ׳ים, בהנהלתו של הרב יהושע בו מבד זצ״ל, בשקדנות, ונמנה בין העלויים בלמודיו. עם התבגרותו — לאחר שגמר את למודיו בישיבה — חזר לבנדין ונשא לאשר. את בתו של בנימין אנגל8רד משצ׳וצין והתחיל לסחור בטקסטיל בבית מסחרו הגדול של אביו ז״ל (שנפטר בעודו צעיר לימים), אך יחד עם עסקי הפרקמטי א התעניין בחיי הצבור והיה פעיל כמעט בכל מוסדות הצדקה והצבור שבעיר. היה מחסידי גור הנלהבים, אך לא מהקנאים שבהם ודרכי הליכותיו באדיבות ובטעם.

עם יסודו של סניף "אגודת ישראל" בעיר, נמנה ר׳ שלמה יצחק עם ראשוני החברים והתמסר בכל נימי נפשו לעבודת המפלגה, אותה ייצג בכבוד ובגאון. עמד בראש ביה״ס "יסודי התורה" ששמו הלך לפניו בכל הסביבה והוציא מתוכו אלפי תלמידים. הצטיין כנואם בחסד עליון בפרט בויכוחיו עם יריביו מהמפלגות השונות. בשנת 1933 נבחר כיו״ר הנהלת הקהלה, שהיה חבר בה עד להשמדת הקהלה, ועמד על המשמר גם בתקופת המלחמה למען הקל על הסבל הרב של היהודים הסובלים מרעב וכר. עד הגיע היום המר והנמהר של החיסול הטוטאלי של קהילת בנדין על אחרוני יהודיה ויחד עם בני משפחתו עלה על המוקד בכבשני אושוויץ, הי״ד. ד. -ו- דוד גוטנשטיין ןליד בנדין, 1894. קיבל השכלה תורנית וכללית. למד רוסית, גרמנית והנהלת חשבונות. עם הקמת מדינת פולין, ב־1918, התחיל מתעניין באירגון בבנדין. דאגתו היתה נתונה למעוטי היכולת והאמין שרק בכוח הארגון הנכון של המוסדות יימצא הפתרון לנזקקים. על כן התמסר למפעלים מוקדשים לעזרה הדדית, והיה בין מייסדי הקופה ״גמילות חסדים״ (1924), ואחר כך של הבנק "לדיסקונטו", שמטרתו היתה הושטת עזרה לסוחרים זעירים. היה מבין מארגני "אגוד הסוחרים הזעירים" שבראשו עמד שנים רבות, וחבר האבסקוטיבה הארצית בוארשה. בקי במסחר והאדמיניסטראציה המקומית. חנותו ברחוב דוד גוטנשטיין