Original scan
Original memorial-book scan 363
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-948

ונברג כבלו את אשתו ומשרתה, ולקחו את הנשק שמצאו בבית. בדרכם חזרה לגיטו הבחינו הרעה הנאצי הידוע שרטור בהארי בלומנפרוכט ושאלו, מה לו בעבר הארי בלי הסימן הידוע. בלומג* פרונט הוציא את האקדח ורצה לירות בגרמני, אולם האחרון שעמד קרוב לו, הצליח להתגבר עליו והוציאו מידיו. הנער נחבש בבית הסוהר ושם עינוהו קשות, אך לא גילה שום דבר, אפילו גם לאחר שנאסרו הוריו והובטח לו לשחררם, אם יספר מי ומיהם שותפיו ויעוזריו. הוא הוציא את נשמתו בטהרה ובגבורה! הקשרים עם המחתרת הפולנית השתדלנו לבוא בקשרים גם עם המחתרת הפולנית. עוד בינואר, 1943, אירגנה פרנקה סולטאניק קבוצת־מחתרת, שעמדה בקשרים עם תנועת המחתרת המהפכנית הפולנית. תכניותיה של הקבוצה בוטלו בשל גירוש חבריה למחנות הגרמניים. לצערנו, לא התנהלה באיזור שלנו שום פעולה של מחתרת פולנית. אכן, תמוה הדבר כשהמדובר הוא באיזור זגלמביה, המרכז הגדול של פועלים, שרובם בעלי נטייה קומוניסטית היו.

passage_7038cd1d475d91645bc35013
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 950-1985

לאן נעלמו כל פעיליהם ■ועסקניהם? ■אמגס, האינטיליגנציה הפולנית המתקדמת ומספר ניכר של עסקני פועלים גורשו על־ידי הגרמנים למחנה הריכוז בדכאו, או לשטחי הגנרל־גוברנמנט, אולם עובדה היא, שלא היו פעולות חבלה מקיפות במחוזנו. רק בשתי העיירות הסמוכות לנו, בפילץ ובוולברום, פעלה מחתרת פולנית. מהעתונים הגרמניים המקומיים נודע לנו על התנפלויוּת שנערכו על תחנות משטרה, התפוצצות של מחסני נשק, רצח גרמנים ושוטרים פולניים וכר. באנו בדברים עם הנשיא של היודנראט מפילץ. םוגל, שעמד בקשרים עם המחתרת הפולנית, בדבר סידור חברינו אצל הפרטיזנים הפולנים. אולם הדבר לא היה בגדר ביצוע, כי הפרטיזנים במקום זה לא התרכזו במחנות או ביערות (סביבתנו דלה מאד ביערות) אלא באים היו מתוך האוכלוסיה המקומית בעיירה או בכפרים, עורכים התנפלויוּת לפי תכניות מוכנות מראש, מבצעים מעשי־חבלה ומתפזרים חזרה לבתיהם. בעזרתו של פוגל באנו בקשרים עם אחד ששמו טרלה מוולברום, והוא שעזר לנו בקניח נשק בוארשה, וברכישת תעודות פולניות מזוייפות וכר. פולני — סוכן הגינזטאפו

passage_596c133348ee1a590d8af23e
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 1987-3264

עף־על־פי־כן לא ויתרנו על הנסיונות להתקשר עם הפרטיזנים הפולנים. תחילת יוני, 1943, חזר מוארשה לקבוצ בגדי ן החבר מארק פולמן, שעשה זמן ממושד עם הפרטיזאני ם הפולנים בסבי- בות וארשה—ראדום. אף הוא אישר שאין הפרטיזאנים האלה רוצים לקבל יהודים לשורותיהם, ורק תודות למראה פניו האריי הצליח להמצא בכפיפתם. בבנדין נפגש מארק בנוצרי אחד, ם1חא שמו, שגר בסוסנוביץ, והוא הכירו עוד מוארשה כקצין בצבא הפרטיזאנים. נוצרי זה הסכים להעביר קבוצות חברים שלנו אל הפרטיזאנים באחור מיאחוב—קראקא, בתנאי שכולם יהיו מזוינים בנשק. אחרי ביקורם של שנים מחברינו בדירתו, שעשתה רושם של בית עניים, שהדלות מציצה בה מכל פינה, והילדים רעבים ללחם (הכל בויים, כנראה, מראש) הוחלט לשלוח את הקבוצה הראשונה, שמנתה עשרה חברים. הם קיבלו מעילי עור, נעלים חדשות ונשק. נמסרה להם גם הסיסמה, שלפיה על פולני אחד לקשר אותם עם הפרטיזנים במקום המיועד. אחרי שלושה ימים חזר הפולני ובפיו סיסמת * הקשר, אולם רק אחר כך הוברר לנו, שהוא הוליך אותם אל פרטי * לייביש באנ&ק, מחשובי התושבים בבנדין, יושב ברחוב על רהיטיו, לאחר שדירתו הוחרמה על־ידי הנאצים לייביש באנ&ק, אן אנגעזעענער בענדינער תושב, זיצט אין גאס מיט די מעבל וויי־לזיין וווינונג איז קאנפיסקירט געווארן דורך די דייטשן

passage_18e8ea3aadb07bb3eaec0b3e
Passage 4OCR · respaced for reading · source chars 3266-4473

זאנים מדומים. אחריכן יצאה לדרך זוהקבוצה השניה, אף היא בתעשרה חברים. רק מחוסר נשק לא יצאה אז קבוצה גדולה יותר. כעבור יומיים חזר אחד מאנשי הקבוצה הזאת, אייזיק ניימן (בין הניצולים בארץ), ומסר את הדברים הבאים: בשמחה עברנו על פני כפרים, בהם נתקבלנו יפה על ידי האכרים, שידעו כי דרכנו מוליכה אל הפרטיזאנים. עם לילה, משהגענו ליער, ישבנו לפוש. בן־לווייתנו הפולני התרחק, באמרו, שהוא הולך להביא מים. כעבור זמן קצר חזר ואתו כדמים—ושוב התרחק. לפתע התקיפתנו פלוגת רוכבים ועוד לפני שהספקנו לאחוז בנשק ולהתגונן, ניטך עלינו ברד כדורי מכונות־יריה. רק בדרך נס לא נפגעתי ונשארתי בחיים. כאשר עזבו הגרמנים את המקום התחלתי להמלט על נפשי כל עוד רוחי בי. אז הוברר לנו, שפולני זה אינו אלא סוכן הגסטאפו והוא הסגיר את חברינו לידיה. 19 חברים צעירים יקרים ומסורים אבדו לנו: מהקבוץ "דרור" אלתר גולדבלום, שמואל פיינקלשטיין, צפור ה מןורד, יצחק קריבקה, מרדכי באכאר׳ז וליבק גולדשטין. מהשד מר־הצעיר: דוד קוזלובסקי, הל ה כצנגולד, משה׳לה אבר* בוך. מגורדוניה: אברהם טננברג, ישראל שיינטל, עליאש וסאלה ועוד 4 חברים מהנוער־הציוני והשומר־הדתי ששמותיהם אינם ידועים לי. בונקריס מצויידים

passage_d655c5a823974c669c573f44
Passage 5OCR · respaced for reading · source chars 4475-4728

לא נותר לנו שום ברירה לעת־עתה אלא להמשיך בבנין הבונקרים, שהתחלנו בהם עוד לפני הגירושים האחרונים ולצייד אותם בנשק, שהיה כרוך בקשיים גדולים. לאחר שפרץ מרד גיטו וארשה, ב* 19 לאפריל 1943, קשה היה להתקשר עם חברים שם . - 359 -

passage_4e6c3909844eed3f1be9074c