Original scan
Original memorial-book scan 362
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-522

מרין מודי ע ל״יודנראט" ע ל הוצאת ם להור ג ש ל שמונ ת הבחורי ם הצעירי ם: מערין מעלדע ט רע ם יודענראט, א ז ד י 8 יונג ע בחורי ם זענע ן ׳ודור ו ד י דייטשן פאראורטייל ט געוואר ן צו ם טוי ט גראוברט בר, ברא ד קעוויט ש קלמן, ברייטבאר ט נפתלי, יעקבסא ן חיים, מערין אהרן, שנבר ג וולף, שמבר ג משה, זכרי ש שמוא ל ליי ב לחיים ולמוות, כעבו ר זמ ן קצ ר קיב ל המרכ ז ש ל היודנרא ט הודע ה מהנהלת המחנ ה באושביץ, שהיהודי ם האל ה נידונ ו למוו ת בע ד פעילו ת קומוניסטית, הוצא ו להור ג ונשרפ ו בקרמטוריום. הגנה — א ו הצל ה?

passage_77842132378a8c1d6886196c
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 524-1465

בינתיים התחלנו לקבל משווייץ דרכיות של נתינים אמריקאיים בשביל חברים רבים, ובשורות הנוער החלוצי התנהל אז ויכוח סוער: הגנה — או הצלה. רוב הנוער נטה להגנה מתוך נימוק יסודי, שעם השמדת העם אסור לחלוצים לעסוק בהצלת עצמם, אלא להיחלץ לעזרת העם להגנת חייו וכבודו. דעתם של החברים המבוגרים היתה, שיש להציל כל שאפשר ושאין ההצלה מבטלת את ההגנה — לא נתקבלה עליהם. בהתאם לכך החליטו חברי גורדוניה: חנקה ברנשטיין ושלמה צימרמן, קלמן בלאכאז / שלמה לרנר, וצבי ברנדס מהשומר־הצעיר, שכבר היו מצויידים בדרכיות חוץ־לארץ, להשאר במקום והטמינו את דרכיותיהם — האמצעי האחד להצלתם. על אף זאת נמשכת פעולת ההצלה של הנוער היהודי. בחורים נשלחים על פי ניירות אריים לעבודה בגרמניה, אוסטריה וסלובקיה. על התקנת התעודות האריות שקד בולק קוז׳וד מהנוער־הציוני. חבורתו השיגה גליונות־נייר של פירמות גרמניות שונות, חותמות של גסטפו ותעודות־זהות. בנוזל המשמש לצביעת

passage_e8b288c7bd1626a8382c0c26
Passage 3OCR · respaced for reading · source chars 1467-2480

שערות ובחומצת מימן מוחקים את שמות המשפחה היהודיים ורושמים שמות פולניים במקומם, נוסף לכך מכינים הם תעודות־ עבודה מתאימות ובשעת הדחק אפשר היה לעבור, מצויירים בניירות אלה, אל מעבר לגבול. אנשים רבים נפלו לידי הגסטאפו, אבל קצתם החזיקו מעמד וניצלו. ברם, קבוצה זו גם לא שכחה לקחת חלק במחתרת. הם הצליחו להשיג כמה אקדחים, שינו מעיליהם שיהיו דומים לחולצות ה״היטלר־יוגנט" למען יוכלו ללבשם מחוץ לחומת הגיטו, אולם, במותו של יוסף קוז, ורשותקה הפעולה של קבוצה זו. אחרי כל "אקציה" נדמה היה, לכאורה, שהגיטו חזר לאורח חייו הרגיל, לדאגותיו ולסבלותיו כמקודם, אולם לאמיתו של דבר לא היה זה אלא מקסם־שוא. השיטות הגרמניות היו שקופות — תחילה ניצלו את כושר עבודתם של הצעירים, אחר כך שדדו את הרכוש היהודי, ולבסוף לקחו את הנפש. יש השואלים: על שום מה לא נמלטתם על נפשכם? אפס, השואלים, מסיחים דעתם מכך, שלא היה היכן לברוח בעולם זה שבע איבה ומשטמה. הן סבורים היינו, שנשארנו אחרוני היהודים באירופה. ועתים,

passage_d78ce2408931dbc766318a6b
Passage 4OCR · respaced for reading · source chars 2482-3604

יש וראינו עצמנו כאן, בגיטו, אחרוני היהודים באירופה ובעולם, מחוסרי כל עזרה וסעד, מבודדים ומנותקים, ואין לנו על מי לסמוך אלא על כוחנו אנו בלבד, על עצמנו, קומץ יהודים חלושים בגוף ושבורים ברוח לאחר ארבע שנות עינויים ודיכוי, הרעבה והשפלה תחת המגף הנאצי, מוקפים המוני רוצחים מזויינים במיטב הנשק, ועל אף כל אלה החליט הנוער היהודי ששרד להתגונן. שלוש מתנדבות להשגת נשק אם לא הצליחו בידינו התכניות להגנה־עצמית וההתנפלות על הגרמנים לפי שקבענו מראש, הרי משום שלאחר כל גירוש נלקח חלק גדול של הנוער למחנות עבודה, או לאושביץ, וביניהם גם חלק של הפעילים, שעמדו בראש התנועה. הגירושים האלה נתקיימו לעתים תכופות מדי, כך שלא נותרה לנו האפשרות לשאוף אויר. כל פעם ופעם נאלצים היינו להתחיל מחדש בארגון החברים, בתכנון תכניות וכר. כך נעשו ההכנות להתגוננות עוד לפני הגירוש האחרון, ובהדרכת חברים מהקבוצה התחלנו באימונים של שימוש בנשק, אבל מן הנמנע היה להשיג נשק בזגלמביה, ולשם השגתו נאלצנו לשגר חברים לוארשה, דבר שהיה כרוך בסכנות ובקשיים גדולים, כגון: השגת דרכונים מזוייפים על שמות נוצרים והברחת הגבול.

passage_7edcbf5b507a5ec2071758d1
Passage 5OCR · respaced for reading · source chars 3606-4730

שלוש צעירות התנדבו להקריב עצמן בשליחות קדושה זו: אדריה פס חזון, אינה גלברד, ורניה קוקלה (כעת בישראל). אדריה נתפסה בתחנת הרכבת בצ׳נסטוכוב ובידה אקדחים ורימונים. עונתה קשות, אולם לא גילתה זהותה ובשביל מי ולאיזו מטרה הובילה את הנשק. נתלתה בבית־הסוהר המקומי בתור נוצריה. אינה גלברד הצליחה פעמים אהדות להתחמק מהתליינים הגרמנים, לבסוף נכשלה ונתפסה בזאביארצ׳ה ושם נורתה. רניה נתפסה כשנסעה שנית לוארשה, ולאחר עינויים במשך ארבעה חדשים הצליחה בעזרת אחותה האמיצה שרה, לברוח מבית הסוהר הפוליטי במיסלוביץ. גם חברים מהנוער הציוני בבנדין עשו מאמצים שונים להשיג נשק בכל מחיר. ידוע המקרה בקבוצת נוער בני 17, שהחליטו להתנפל על דירות גרמניות, לאחר השגת ידיעות על מקום המצא הנשק ולקחתו בכוח. בהתנפלות הראשונה השתתפו הארי בלו ־ מנפרוכט, יעקב רוזנברג (בישראל) ויאדז׳יה שפיגלמן, מחופשים בבגדי היטלר־יוגנט. הנערה דפקה בדלת והבחורים פרצו לדירת הגרמני בראו ו ושללו את האקדחים שמצאו בבית. עם הנשק הזה פרצו למחרת היום לדירה שניה של גרמני, מינץ. הבחורים אולק גוטמן (בישראל), מקס מהקבוץ, בלומנפרוכט ורו * - 358

passage_cf39b00ae1b9e0acd899036b