קצר נשלח לקודם מפקדי בתות. בחזרו ליחידתו קיבל את הפיקוד על כיתת חיילים, ועל ה לדרגת סמל. בט״ו באב תשי״ג נשלח עם פיקודיו לסייר באחד משטחי הערבה שמעבר לגבול בדרום. בעת ביצוע המשימה נתקלו במארב הלגיון הערבי, ובקרב חיפה ראובן על חייליו למען יוכלו לחזור בשלום. עמד יחידי ובודד במשך ארבע שעות מול כוח אויב גדול ממנו בהרבה, עד שנפל. * אורבך יוזזקאל־שלמה ן-ן טוביה ואסתר, נולד בא׳ אדר תרע״ה (1915), בבנדין. נתחנך בבית חסידי־ציוני. בן 15 כבר היה מפעילי "צעירי מזר- חי". משסיים לימודיו בשנת 1935, נצטרף לקבוצת־הכשרה "עובדיה" בסלאבקוב. ב־1939, שלושה ימים לפני פרוץ מלחמת־העולם השניה, נשלח על ידי המוסד לעליה לוארשה, הוטל עליו לעסוק שם בהעברת תעודותיהם של קבוצת צעירים־עולים ממחח זגלמביה, ולעשות את כל הדרוש לעליה ב, .

מחמת התפרצות המלחמה ניתק מבית הוריו, נדד לשטח הכיבוש הרוסי והגיע ללבוב. נאבק קשה על קיומו, ועבר גבולות רבים עד הגיעו למרכז הציונות בימים ההם — לוילנה. בינתיים הדביקה חרב ההשמדה את בני משפחתו. באפריל 1940 עלה לארץ באוירון דרך וילנה, קובנה, שטוקהולם עד למארסיי, ומשם באניה צבאית צרפתית לארץ. הצטרף לקבוצת "אברהם", שישבה במחנה־עבודה בכפר פינס על יד כרכור. היה בין העולים הראשונים לכפר־עציון. סיים קורסים לנוטרות, וביולי 1943 שירת כנוטר בכפר־עציון. ב־1945 עבד בעתוני ההגנה "בטרם" ו״אשנב". אחר כך חזר לכפר - עציון. בפרוץ מלחמת־השחרור השתתף בשמירה ובהגנה המקום. בליל 12 במאי, בהתלקח המערכה הכבדה על כפד־עציון, עזר להעביר את הפצועים מבית־החולים בכפר־עציון למשואות־יצחק . נפל בד׳ באייר, תש״ח (13.5.1948) בפרח שריוני האויב לכפר . עם שאר חללי הגוש הועבר ב־17.11.1949 לקבורה בהר־הרצל בירושלים. * ארליך ישעיהו ■יי■ן אליעזר ואסתר. נולד ב־10.10.1917. חונך ברוח התורה 1■■ והחסידות, למד ב״חדר" ובבית־ספר פולני. בנעוריו התחיל לע - בוד בצבעות כדי לעזור לפרנסת משפחתו. הצטרף לקן "השומר הדתי" בבנדין והיה ממדריכיו הפעילים. לאחר שנים יצא להכשרה לקבוצת "עובדיה" בסלאבקוב, וגם שם תפס מקום מרכזי בהברה ובפעילות הקבוצה. גויס לצבא הפולני ושירת בו. עם פרוץ מלחמת פולין - גרמניה גויס שוב לצבא הפולני, נפצע אך הצליח להמלט וחזר לבנדין.

גם בזמן המלחמה נתגל ה ככוח מארגן ומלכד. היה בין מארגני תנועת הנוער במחתרת, שתפקידה היה להרביץ תורה וידיעת הארץ בין הנוער. עם זה דאג לאספקת הצרכים החיוניים לילדים בגיטו. עם אחרוני יהודי בנדין גורש לאושוויץ. גם שם המשיך במחתרת פעילותו הציונית. הוציא בכתב עלונים, בהם עודד את היהודים לאמונה בגאולה ונטע בהם את עיקרי הציונות. העביר מכתבים למחנות שונים ובהם דברי עידוד שהפיחו אמונה בנוער; בא במגע עם שבויים רוסיים והשתתף בתכנית לפיצח הקרמטוריום. מאושוויץ הועבר למחנות אחרים. בהיותו קרוב לאפיסת־כוחות גמורה, הגיע הצבא האמריקני למחנה ושיחררהו. לאחר שחזר לאיתנו עבד זמן מה בבולשת הצבא האמריקני, ועזר בגלוי פושעי המלחמה הנאציים. על אף מצבו החמרי הטוב וסיכוייו לקבל היתר־ כניסה לאמריקה, ויתר על עבודתו בשאיפתו לארץ־ישראל. בעיר אשבך יסד יחד עם חבריו את אחד הקיבוצים הראשונים של ״נוחם דתי״ בגרמניה. בדצמבר 1945 יצא מהאזור האמריקני לברגן־ בלזן ומשם לגבול הגרמני־בלגי כדי להגיע לריכוז חלוצי ולהפליג לארץ באניות העפלה. נעצר ונחבל בבית האסורים בהמבורג, החזיק מעמד ולא גילה את סודות הבריחה. הגיע לארץ באניה "כ״ג", נתפס והוגלה לקפריסין. בראשית 1947 בא לארץ והצטרף לכפר־עציון.