הוא עובר לגרמניה וממשיך בגיוס אנשים לארץ־ישראל, וביחוד מבין חברי גורדוניה, שקיבלו את הכשרתם בגרמניה והתארגנו בקבוצת עליה "נילי". ב־1946 מעפיל לארץ באנית המעפילים "מורדי הגיטאות", שנתפסה על־ידי האנגלים וכל אנשיה גורשו למחנות בקפריסין. בין העצורים נשתרר יאוש, אולם ברוך ידע להפיח בהם רוח חיים ותקוה בעתיד. בשנת 1949 חוסל המחנה וברוך עלה לארץ־ישראל עם אשתו ובתו שנולדה שם, והם מתישבים בקבוצת משמר השרון. בהיותו בצבא הגנה לישראל הוטלו עליו תפקידים אחראים כחייל ותיק ומנוסה, ובעת מלויים נפל בבית־גוביין, בחמשה עשר באב תשי״א. תהי נשמתו צרורה בצרור החיים! * יוסף מאיר פערנס ן*■ ן שמואל דוד וחוד. פערנס. יליד בנדין, 20.5.1920. 1■■ אדיב, טוב־לב ונכון לעזור לזולת. אפילו בימי הרעה. בגיטו בגדין, כאשר כל אחד נתון היה לצרותיו הוא, עודד וחיזק רוחם של אחרים. גורש לעבודדלכםייר. בגרמניה, ואלה שחיו עמו במחנות מספרים, שעל אף התלאות והפורענויות ידע לשמור על שלות הנפש ולא איבד את האמונה בעתיד, והיא שהפיחה בו רוח חיים — ונשאר בחיים. בתחילת 1948, על סף כינון מדינת ישראל, עלה לארץ ומיד נתגייס לצה״ל. גם בצבא התחבב על מפקדיו וחבריו. השתתף בקרבות רבים. בימי המצור על ירושלים, שירת כחבלן בחיל־ההנדסה והיה ממניחי מוקשים בשטח המפות, תחת מטר היריות של הלגיון הערבי. מכובשי הנגב.

ימים ספורים לפני שיחרורו מהצבא. נפל במלוי תפקידו ליד ג׳וליס שבנגב. הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית של בית־ הקברות ברחובות. זכרך, אחי היקר, יישאר חקוק בלבי ולא אשכחך לעולם. אחיך. * ביאלקה (ווייס) שמואל ן אפרים. נולד בבנדין ב־1917. העפיל מבנדין בשנת 1938. 4■ הצטרף בארץ אל "לוחמי חירות ישראל" והשתתף בהתקפות על הבריטים. במחתרת נקרא בשם אהרן. כשנתפס על־ידי השלטונות נשלח אל מחנוודהעצורים במזרע ובלטרון, וברח משם בקבוצת ד.־20 שחפרה את המנהרה מהמחנה אל מעבר לגדרות־התיל. אחרי הבריחה התמסר לבניית הבונקרים של לח״י, והוא עצמו חי באחד הבונקרים האלה. היה יושב בו לאור מנורת־לוקס אי־שם ברחובות ובבני־ברק, ומוציא את בטאוני לח״י "החזית" ו״המעש". בריאותו התרופפה מחוסר אוויר, אך שמואל המשיך בעבודתו זו במחתרת. עם הצטרפות לח״י לצבא, התגייס לגדוד שריון ופשיטה והיה בו מפקד כיתה. נפל ביום 9 בנובמבר 1948, באחת ההתקפות על עירק־ א־סוידאן. נקבר למחרת היום בכפר־ורבורג.