Death of Rabbi David

... ידו במאמרו ב״המזרחי״ (ב׳ אדר א׳ תרפ״א), ולפױ היה המנוח מלבד גדלו בתורה וביראה גם איש מצוין במדותױ הנעלות׳ חנון ורחום, טוב ומטיב לכל, אף למי שהסבי לו רעה, מעביר על מדותױ, וכמוהו לא ראה עוד, הוא היה רב פעלים וכל מילי דמתא הױ מוטלים עלױ, ותמיד עמד על המשמר להגן על עניני בני עדתו, ויחםו אליהם היה יחס אב לבנים אהובים. מלבד מדותױ הטובות הצטײן גם באהבתו החזקה לעמו. הרעױן הציוני לקח שבי את לבו וברוחו היה קרוב למזרחי ומחבב את חברױ, אבל רצה להשאר בלתי מפלגתי. רעױן הישוב לקח את לבו מאה והתענין בכל הנעשה בתנועה המזרחית והשתתף בשבועון ״המזרחי״ במאמרױ שהיה חותם בכינוײם. לבםוף החליט לעזוב את עמק הבכא של הגלות, להױת בין העולים לארץ־ישראל ולהתפרנם שם ממלמדות, וכבר החל למכור את חפצױ ולהתכונן לעליה. במבחר ימױ מת אחרי מחלה קצרה בעשירי לשבט תרפ״א בשנת הארבעים לחײו. מעטים ורעים היו ימי חײו. אבל רבים וטובים במעשים. במותו אבדה לעולם הרבנות בפולין אבדה גדולה. השאיר אחרױ אלמנה וששה ילדים.