מאיר מאלי / פעילות שלא נפסקה (קיבוץ יקום) נגד השומר הצעיר כונםו אסיפות של פרנסים אשר הטילו חרם׳ גיםו את השלטונות׳ וגם שידלו את הנוער לסור מדרך הרעה. המאבק התנהל בדרכי נועם ובמקל חובלין. נזכר אני איזה רעש ומהומה גרם טױל של התנועה. ההורים התארגנו׳ שכרו עגלות בכדי להשיג את ״הבורחים״ מהבית. במױחד עוררו תגובות קשות הספרים החילונײם שהתחילו להופיע בכיםי הנוער. ספרים אשר מטרתם היתה להביא גם לעירה נידחת קצת מן העולם הרחב׳ מן הארץ (ארץ ישראל), מחשבות חדשות׳ רעױנות של שנוי פני החברה האנושית׳ שיטות חדשות בדרכי המחשבה והישגים בדרכי המעשה. בקן (כך נקרא הסניף של השומר הצעיר) נעשתה פעולה השכלתית רחבה (באופן יחסי), הפעולה הזאת הציבה לה מטרה לחנך נוער חופשי׳ בנים נאמנים לעמם ולארץ־ישראל׳ גישה בקורתית למשטר הרכושני׳ נוער אשר עתידו בארץ ישראל בתוך קיבוצים׳ כעמלים בונים ולוחמים על עתידו של העם היהודי. כל הפעולה החינוכית נעשתה בחמילניק על ידי נערים שהם עצמם הױ זקוקים להרבה לימוד. המדריכים בדרך כלל לא הױ בהרבה בוגרים מהחניכים׳ נערמו קשײם אך להט נעורים וחזון עברו כל מכשול. מה למדנון
קודם כל — לימודים הקשורים בארץ־ישראל׳ כגון : ידיעת הארץ׳ תולדות ההתישבות׳ תנועת הפועלים בארץ. םפד אהוב עלינו בילדותנו היה ספר ״יזכור״ לזכר אנשי ״השומר״. הספר הזה הלהיב אותנו וגם אגו דימינו בנפשנו להױת כמוהם. בהױתנו ילדים בני 12—10 ראינו את עצמנו כמגינים עתידים׳ חלמנו את החלום הנועז של נערים בעײרה אשר כובשים ארץ׳ בונים מולדת׳ מגינים עליה. חלמנו על הקמת חברה צודקת׳ אשר צדק וױשר יסודותיה. מבחינה ארגונית היה הקן מורכב מקבוצות בני גילים שונים. מדי שנה בשנה יצאו הקבוצות למושבות קיץ ושם נפגשו עם בני גילם מהעירות הסמוכות : םטשוב׳ בוםק׳ קילץ׳ רדום׳ וזבולין. נרקמו יחםים ידידותײם בין הנוער׳ הוקמי עדות שומרױת. הידידות הזאת היתה מן המפורםמות׳ וגם בזמן הגירושים. באורח טבעי מצאו חברי הקן מחםה זמני אצל חבריהם בערים הסמוכות. את האםיפות והשיחות נוהגים הײנו לקײם מחוץ לכותלי הבית. הדברה השומרית אמרד>: ״השומר הוא איש חובב הטבע״. אמנם לא ניתנה לנו האפשרות בכל ימות השנה להפליג רחוק׳ לכן קײמגו את אסיפותינו מחוץ לעיר׳ פעם במגרש המנסרה של הבלנקים׳ פעם בצידי הכביש לשידלב מאיר מאלי (״זשרודלס״), פעם ע״י ״הקולײקה״ (רכבת). שמנו תשומת לב להופעה חיצונית. תלבושתנו — חולצה, מכנסײם קצרים ועניבה צופית. שרנו הרבה משירי הארץ.
אמנם היו צױנים לפנינו בחמילניק, אבל אנחנו תבענו מכל אחד הגשמה עצמית, כלומר הכשרה ועליה. בשנים האחרונות לפני המלחמה מנה הקן 150—100 חברים, רובם בגיל צעיר. התנהלה פעולה חינוכית אינטנםיבית. הוצאנו עלונים פנימײם על חײ הקבוצות, הײנו בין הראשוניפ בהתרמה לקרן הקײמת לישראל והתכוננו לשכירת מעון חדש במקום החדר היחיד אשר עמד לרשותנו בבית סקרובצקי. גם בשנים האחרונות לפני פרוץ המלחמד״ בזמן שהתנהלה הםתה פרועה נגד היהודים לא ויתרנו על מושבות הקיץ בכפרים; לא פעם נאלצנו לעזוב באמצע, דומני שהיה זאת בשנת 1937 או 1938, עת היתה התנפלות ברױנית על מושבת קיץ שהתקײמה בפױטרקוביץ שע״י חמילניק, והײנו נאלצים באמצע הלילה להתפזר ולחזור לעײרותינו. עם פרוץ המלחמה התכנםו החברים המבוגרים יותר. חלקנו את הרכוש היחידי, את הספריד״ חשבנו שתהיה עיד תועלת בספרים האלה. בשנת 1940 ביקר בחמילניק מרדכי אנילביץ (מפקד גיטו װרשה) והביא לקבוצות שהתארגנו במחתרת ובתנאים חמורים של הכבוש הנאצי ידיעות על מאבקו של הײשוב, ועל הרכוז השומרי הגדול בוילנה; תבע מהחברים המעטים לחנך את הנוער גם בתנאים הקשים. הוקם הקשר עם מרכז התנועה בװרשד״ נתקבלו חוזריפ ובױלטיניפ תחת שמות מוסװים. בבל הזדמנות התכנםו הקבוצות להמשיך בפעולה חנוכית,