ה. נירנברג, מ. גולדליסט / פועלי ציװ צ♦ 0. ק, אונגר בשנת 1918, עם םױם מלחמת העולם הראשונה, החל רעױן תנועת ״צעירי־ציון״ בעירנו לחדור לחוגים רחבים, לבתים מסורתײם, מתקדמים וגם לחוגי בעלי מלאכה ופועלים. םביב ״צעירי־צױך התרכז חומר אגושי שברובו היה מורכב מאברכים ״בעלי־בתײם״, חובשי בית המדרש׳ לבושי קפוטות וכובעים שחורים. שאפו הם לחײם חדשים והתנערות. החלו בקריאת ספרים ולימוד עצמי, רכישת מקצוע, הכנה לעליה ארצה והגשמה עצמית. רעױן הצױנות הםוציאליםטית קםם להם׳ הלהיבם. תוך שנים מספר עלו רבים מהם ארצה והגשימו את חלומותיהם. בבואם ארצה הצטרפו למחנה החלוצי, עבדו עבודות פרך, רעבו ללחם, אבל תמיד שמחים בחלקם ומלאי התלהבות. הױ ביניהם חברי ״אחדות־העבודה״ ו״הפועל הצעיר״ ומאוחר ױתר בין פעילי הסתדרות העובדים, השתרשו בארץ והױ בין בוניה. מיסדי ״צעירי־צױן״ בעירנו הױ : מוטל װײסבורט, משה נינדרובסקי, יעקל פרײדמן, רפאל בוגײסקי. חבריה הראשונים הױ? ישעיה טארק, מנדל לוינשטין, אליעזר אברמוביץ, יהושע־לײב וישראל גולדליסט, נטע וײנברג והרשל װײםבורט. קשה היתה דרכם הראשונה של אנשי ״צעירי צױן״ בעירנו, מכױן שהױ כבר קײמות מפלגות וארגוני נוער מבוססים היטב אשר ריכזו את רוב הנוער והמבוגרים וכמעט שלא היה מקום לארגון חדש, אך במרצם הגדול הצליחו החברים להחדיר את הרעױן החדש אשר הױה מפנה בחײם.

בראשית היתה הפעולה ההםברתית והתרבותית. מדי ערב התקײמו, שעורים, שיחות והרצאות על נושאים צױנײם וסוציאליםטײם, ויכוחים מלאי התלהבות ומדי זמן לזמן נערכו משפטים םפרותײם על םפרים שנקראו. אװירה מױחדת גוצרה עם הרחבת הפעולות למען הקרנות ובהפצת שקלים לקראת הקונגרםים הצױנײם. וכך גדלה התנועה משנה לשנה עד שנהפכה לגורם חשוב בחײם החברתײם בעיר. בשנת 1920, שנת הפילוג בתנועה, הצטרפו צעירי־צױן בחמילגיק לפועלי־צױן ימין שקראו לעצמם פועלי־צױן — צ״ם. עם האיחוד נקראה בחול המועד םוכות אותה שנה אםפה גדולה בביתו של שלמה בקר (גאנז). באספה זו נאמו מוטל װײםבורט, משה מנדרובםקי וישעיהו טארק וקראו לנוער לנטוש את ״פרנםות האויר״ ולהתכונן לחײ עבודד״ לעלות לארץ ישראל• הלהיב את הקהל במױחד מוטל װײםבורט שתיאר את עבודת החלוצים בשדות ארץ ישראל וםײם בקריאה

ללכת בדרכי תרומפלדור וברנר. באותה האספה נוסדה תנועת נוער של פועלי־ציון י.ם.א.י. (ײדישע סאציאליםטישע ארבעטער־ױגנט״). לועד החדש נכנסו: משהיקע סולאזש, ברוך ברנדבורג, דוד רוזנבלום, מאוחר ױתר נוספו משה קלוג, שײנדל מנדרובסקי, דוד גלוזמן, שמואל דוד נוזשיצה ועוד. בעזרתו הפעילה של החבר נטע וױינברג קמה ספריה גדולה והתחזקה העבודה למען הקרנות. יסא״י התמםרה בנאמנות לפעילות למען הנוער ולמען חנוכו המקצועי. היא דאגה גם לפרודוקטיביזציה ולױם עבודה של 8 שעות. התהזקה מפלגת פועלי־צױן צ״ם יחד עם תנועת נוער שלה והתארגן חוג דרמטי אשר הציג מםפר מחזות וכן ערך קונצרטים וערבי קריאה באולם מכבי־אש. בין המצטײנים בהופעות אלה הױ: ח. ש. טפלוביץ, ל. כמילניצקי, י• וױיסבורט, פ. גלייט, ב. װרשבסקי, פרימט הלפרן, דוד רוזנבלום, י. א. קויפמן, בערל בירמן• לעתים קרובות ביקרו בעירנו שליחים וחברי המרכז. הופיעו בנאומים לקראת הבחירות לקונגרםים הצױנײם׳ לםײם הפולגי ולמועצת העיר. בין אלה הױ : ל. מונדלק, טיגר, ד. ב. מלכין, קולטון, א. רײם, מ• נײשטט, י. ריטוב ועוד.

בשנת 1924 בעקבות הגזירות האנטי־צױנױת ונגד העליה של ממשלת המנדט, עלו חברינו בדרך בלתי לגלית. ביניהם הױ: שלמה קויפמן, אהרן־בר פרידמן, נטע וױיגברג, ױםל צ׳צ׳רסקי, מוטל גולדליסט — הראשון מתנועת הנוער י.ם.א.י. עם העליה הלגלית עלו מםפר חברים נוםפים, וביני׳הם : שמואל־חײם װײנברג, שמואל יוטשנקה, ױכבד װײםבורט. לאלה נוםפו אז גם מםפר חברי פועלי צױן שמאל; הרש־ װאלף פסטרנק, מנשה מונצזש, הירש־מאיר פראװרמן ואלתר גליקסמן. בשנת 1926 התאחד הנוער של צעירי־צױן עם הנוער י.ס.א.י. של פועלי־צױן ונוסד ארגון נוער אחיד בשם ״ױגנט־ פרײהײט״. גם בחמילניק קם הארגון ״פרײהײט״ ובכוחות מאוחדים ובמשנה מרץ החל הםניף לפעול בממדים רחבים למען חנוך צױני־םוציאליסטי, מקצועי, הכשרה ועליה. סניף פועלי־צױן — צ״ס הפך לגורם חשוב בחײ העיר. נציגיה במועצה העירונית הגנו בהעזה בלתי רגילה על זכוױתיה של האוכלוםיה היהודית על כל שכבותיה. נציגים אלה וביניהם הלוחם ללא חת לײבל וילצ׳יק, אליעזר אברמוביץ, מנדל לוינשטין, ױנה גורגל, מלך גולדברג, הרשל ויםבורט ניהלו מלחמה קשה בעיריה עבור כל ענין יהודי,