613 פועלי־צױן — צ.ם. 614 ארגון זה היה מחול״ק לחולױת ובראש כל חוליה עמד ראש חוליה. כל חוליה עםקה בהפלגות׳ טױלים׳ םפורט וצופױת. להדרכתם הםפורטיבית דאג הקלוב הםפורטיבי ״הפועל״. בשנת 1931 חזר אלינו מארץ ישראל נטע וינברג וארגן במרץ רב את ארגון הצופים ״פרײער־סקױט״, עמד בראשו ויחד עם ראשי החולױת לײבקה לוקאויץ, שרה קאלמוביץ׳ סנדר טורקלטויב, חײם טפלוביץ, קלמן אונגר, הרשל בומשטין, דוד חלעב, גיטל קרובקד״ יצחק גורליצקי ודוד קשונזר הדריך את הנוער, ארגן מקהלה וחוג דרמטי שהציג מםפר מחזות וניהל פעולה תרבותית והדרכתית ברוח חײ החלוצים בארץ. בשתוף עם ״השומר־הצעיר״ הקימונו את ״החלוץ״ אשר קלט גם בני נוער בלתי מפלגתײם, אוהדי פועלי צױן ימין. בתקופת פעילותנו זו יסדגו גם אצלנו נקודת הכשרה חלוצית. קשײם גדולים עמדו בדרך זו- כי למעשה לא הױ לנו מקומות עבודה מםפיקים בשביל פועלים יהודײם. אך לקחנו על עצמנו גם משימה זו. פנינו למזכירות קיבוץ בורוכוב בסוכדנױב שישלח לנו את החלוצים הראשונים לכיבוש העבודה בחמילניק. עם הגיעם לעיר נוסד הקבוץ ע״ש ב. בורוכוב בעירנו, שהכנים תוכן חדש בחײ הנוער בעיר. עבודתם הפשוטה — חטיבת עצים ושרותים שונים בעיר, עבודה שנעשתה תוך כדי שירה והתלהבות חלוצית — עוררה מהפכה בלבות הנוער. גדלה האוירה הארצי־ישראלית וזו קרבה את הנוער לרעױן ההגשמה.
קבוץ הכשרה זה ניהל פעולות תרבותױת נרחבות וגם הציג לעתימ קרובות מחזות בעלי תוכן צױני וכללי. מםיבות חלוצים פון קבוץ באראכאװ בײ דער ארבעט — 1935 אין הױף בײ לוי זריצקי. חברים מלװת שירה וריקודים חלוצײם בלװי כלי נגינה התקײמו מדי שבוע בשבוע. כך פעל םניף פ״צ־צ״ס בחמילניק. רבים עלו. אך פי כמה מהם התכוננו לעלות ולבנות את מולדתם החדשד״ אך לא זכו. פרצה המלחמה ושמה קץ לחלומותיהם ולחײהם כאחד. עם התגברות העליה נשלחו חברי ״יוגנט־פרייהייט״ מעירנו לנקודות הכשרה שונות שם הכשירו את עצמם לעליה. בין אלה אשר גמרו את ההכשרה חכו גם לעליה היו: חנה צ׳צ׳רסקי, גיטל דזשורד״ קלמן אונגר, פנינה גורליצקי, שרה קלמוביץ, חנה קאמינםקי, שמעון איזנברג, ניםל גוזשלניק, זלמן װײםנבלום, חײם טפלוביץ, השיל נירנברג, גיטל קרובקי״ שלמה דזשאלובםקי׳ דוד קשונז׳ר־ספרי, רםאל בוגײםקי הגיע בעליה הבלתי־ליגלית. כל אלה השתרשו בעיר׳ במושב ובקיבוץ וזכו שבניהם ובנותיהם ישרתו בצה״ל וימשיכו במסורת אבותיהם.
בשנות 1919—1920 עלו מחמילניק (נוסף לאלה המוזכרים במאמרים אחרים): מנדל רוזנצװײג ז״ל׳ בנימין אליעזר שמחוגי (פרידמן) ואשתו דבורה אברמוביץ/ מינדז׳יה אבר־ מוביץ׳ ובעלה װלמן׳ יצחק בן־טוב (גרנק), מוטל רוזנבלום ז״ל, יהודה ארנרײך ז״ל, אברהם למברג ז״ל, צדוק קנרצוקר• חנוך אפלבוים, יצחק אםפים, מרדכי פינצ׳בסקי, אליעזר זריצקי, אברהם װיגודני׳ משה םמבורםקי׳ הרש־אלי פלדמן׳ ױסף זילברברג׳ דב דיאמנט׳ חײם קװשניבםקי עם האחים שלו : דב ויחיאל ומשפחתם וחנה וױזנבלום. בשנים המאוחרות יותר עלו : יוכבד ויסברוד׳ שמחה מילר, מלך רוזנבלום׳ שמואל רומיאני׳ שמעון גולדליםט, מאיר בירנצװײג, שלמה נײמאן׳ לײביש אײדלמאן׳ אפרים פופר, הרש־ליב פוסטולסקי, יהושע ניסגרטן, הרש־ליב סוחצקי, חײם זילברברג׳ אברהם פינצ׳בםקי ואשתו צפורה פײנגולד ובתם׳ חײם בוגײסקי ומשפחתו׳ פרץ פסטרנק ומשפחתו׳ רויזה בורשטין, מײדה מנטליק׳ צפורה בוגײםקי, לײבל װײנברג׳ האחים פוקס, בלה קויפמן־גולדליםט׳ רחל מאלי, ועוד. כל אלה עלו עד פרוץ המלחמה בשנת 1939. זכורות שנות המשבר 30—1925 הקשות׳ גרנו מספר חלוצים במרתף וקײמנו על בשרנו את : ״פת במלח תאכל ועל הארץ תישן״ בכפיפה אחת. למרות הסבל שברעב וצמאון, שב־ דרכים עקלקלות בעליה האי־ליגלית — רבה היתה התשוקה לממש את שאיפותינו: כיבוש הקרקע׳ הגשמה עצמית וכלכלית׳ ובמאמצינו הגענו להישגים.
במלחמת הקוממױת פעלו חברינו שכם אחד עם הישוב כולו וגילו את מםירותם בשדה הקרב ובעורף למען הקמת המדינה ובטחונה.