את מקומו של רבי ליב הגדול מילא בנו רבי יחיאל חײם הלוי, מופת הדור והדרו׳ שכונה בתואר ״צים״ע המפורסם מאד לאיש מופת הפלא ופלא״, אב״ד באופולד״ אפטא ואוזירוב, שנשא את בת הגביר והחםיד המפורםם בדורו הרב רבי אברהם שלמה מװלודבה, בן הגאון הצדיק הנודע מהר״מ בעמ״ם מהי־״מ מרוטנברג אחרונים אב״ד מקוזמיר. הוא היה מתלמידיו של הםבא הקדוש מראדושיץ, שהקדיש לו תשומת לב רבה ומטפח בו אהבת ה׳ ויראתו. צדיקי אוזירוב הױ גדולים בידיעת התורד״ אף הצדיק השני בשושלת זו — כחו היה גדול בתורדי• לפלא יחשב שבילקוטים הרבים בחסידות לא הובאו בשם צדיקי אוזירוב דברי תורה איזה שהם. רבי יחיאל אמר דברי תורה בפני חסידױ על שולחנו בשבת ומועד, וקצת מהם מובאים בםפר בנו, הרב מחמלניק. היא היה מעריץ מאד את אבױ הגדול, ובהשמיעו את דברױ בפני חסידױ הזכיר בין גדולי הצדיקים שאמר בשמם דברי תורה גם את אבױ. היא עצמו נטה ױתר לאמצעות של ראשי־תיבות וסופי־תיבות וצרופי אותױת• רבי יחיאל היה מחםידױ הנלהבים של הסבא מראדושיץ, וראה מעין פלא בריפוי בנו רבי ליבוש אב״ד בחמילגיק בקטגותו, שחלה במחלה קשד״ בלי שהרופאים מצאו לה תרופה׳ על ידי הצדיק הראדושיצאי, אחרי ששלח אלױ שליח בבקשה לעורר רחמים על בגו.

רבי יחיאל לא רצה לשבת באפטא זמן רב, באמרו, כי בשורש נשמתם יש להם שייכות עם הר״מ מאפטא. כידוע היה אב״ד באפטא במשך כמה שנים ואחר חזר לאוזירוב. הוא ניהל את עדתו על מי מנוחות, ונפטר בױם ח׳ בתמוז תרמ״ח בקראקא׳ ושם מנוחתו כבוד. 3. רבי אריה יהודה ליב הלוי אפשטין, הצדיק מאוז׳ירוב ואב״ד בחמילניק א. רבי אריה יהודה ליזב הלוי, שנקרא על שם סבו ר׳ ליב הגדול מאוזירוב מיסד השושלת, ישב על כסא הצדיקות של אבױ, והמשיך בשושלת קודמױ מכל הבחינות, ובעיקר בידיעת התורה ולמודד״ עוד בימי נעורױ ניבא לו רבי אלעזר הצדיק מקח׳ניץ גדולות וכינהו בתואר ״ארון קודש מלא ספרים״. בעודו בן שבע עשרה הסתופף בצל רבותױ הנודעים מהר״ל מסטאשוב, רבי יצתק מנסחיז (חתן רבי לוי יצחק מברדיצ׳וב) ורבי אברהם המגיד מטריסק (בן רבי מרדכי מטשרנובל), וכולם העידו על גדולתו בתװה ובעבודד״

בן עשרים הוםמך ע״י הצדיק מנסחיז להוראר״ ובמשך שהותו שם הגיע אלױ כתב רבנות מקהילת טארלד״ חתום בידי כל אנשי העיר, שמקבלים אותו לרבם, מנהיגם ומורפ. אך הוא לא נענה חיש לקריאתם, תוך חשש, שמא יפריעו דבר זה מלעסוק בתורה ובעבודד״ ופעם כשבא לרבו מנסחיז ליהנות מזױ תורתו מצא שם את הרב שמואל שינאװר ששאל את רבו על איחור התפילה. הצדיק ענהו, שהרבי ר׳ מיכלה כבר גילה טעמו של דבר, בהתיחסו לשבט דן שהלך אחרון במטרה לאםוף שארית המחנד״ אך הר״ש הוסיף להקשות בזה בהםתמכו על הזוהר ועוד. הרב אריה־יהודה הסביר לר״ש את הענין באר היטב, והלה סירב להענות להםברו באמרו שלא אלױ פנה בשאלתו. אך הצדיק מנסחיז השיבו, כי דברי ר׳ אריה נכונים, והוסיף, שסמך את ידױ על ר׳ אריה לא רק כרב ומורה אלא גם כרבי ומנהיג ישראל, ואל ישים לב לקטנות המקום, כי גם הגאון בעל ״פני יהושע״ כיהן שם כמורד״ ועלױ להסבים לכהן שם גם ברבגות וגם בצדיקות, כי מי ראוי לאותה אצטלא אם לא מי שמלא תורה כרמון ? כבנן של צדיקים משלשלת הױחסין נשא לאשה את בת הנאון הצדיק ר׳ אליעזר שלום אב״ד בשדליץ ופיטריקוב, בן הרב הגאון הצדיק ר׳ שמחה אב״ד בטשיכיב וחתן הרב הגאון הצדיק מופת הדור ר׳ צבי מנחם אב״ד עיר־חדש בעמ״ס ״זכרון צבי מנחם״ מגוע הרמ״א והב״ח והמג״ע ורבי השיל והרש״ל ומהרמ״מ מלובלין והתױ״ט עד רש״י הגדול המױחם לדוד המלך.

הוא כיהן ברבנות בכמה ערים ברציפות : באוזירוב, אופולה• חמילניק <בה האריך ױתר מבכל הערים), ױזיפוב וטארלד״ בספרו שנדםם בידי נכדו הוכתר בתוארי־כבוד ״אדוננו מורגו ורבינו הרב הגאון המובהק בנגלה ובנםתר צדיק וקדוש עטרת תפארת ישראל גזע קודש קדשים״. הוא היה איפוא אחד הרבנים המועטים שכיהנו ברבנות בחמילניק שחברו ספרים וזכו להוציאם לאור בחײהם או אחרי פטירתם.. הוא העלה בכתב את דברי תורתו על כל התורה ועל סוגױת שונות בש״ס. אך המחבר עצמו לא זכה להדפםת הספר בחײו, למרות שהראה ענין רב בהדפסתו, כפי שױצא מדברי בנו הרב אלתר משה דוד הלוי מצ׳מילוב, שבחורף האחרון שלפני פטירתו הזמינו אבױ לחדרו וםגר הדלת, ובין יתר הדברים דבר אתו גם על הדפםת כתבױ וביקשו שישתדל להדפיסם, באמרו, שאם יפעול טוב רק לאחד מבני ישראל, ואפילו בדבר אחד בלבד, כבר כדאי להוציאם לאור9). הוא נסתלק בױפ ז׳ בגיסן תרע״ד, ארבעה חדשים לפגי פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ומסינה זו יחד עם סיבות אחרות נתעכבה הדפסת הספר.