139 פנקם חמילניק 140 קץ שם לחשך׳ שבזה שמאיר שם אור גדול — ממילא חומק הרע׳ ומעט מן האור דוחה הרבה מן החושףיג). גם הפסוק ״קחו מזמרת הארץ״ היה חביב עלױ ומזכירו מפעם לפעם בםפרו• הוא מצא בו מקום להסביר׳ כי מכל דברי הארצױת לא תקחו הגשמױת אלא הרוחניות השקועה שם. מזמרת הארץ — הוא אור עלױן׳ בכליכם — במחשבתכם׳ דכלי הוא לשון מחשבה׳ מלשון־ אשר נכלו לבם׳ והורידו לאיש מנחה — ע״י עבדות זו תורידו בחינת ה׳ איש מלחמה בכל דבר׳ כענין חנוכה שהוא להוריד אור עלױן להאיר למטה. וזהו ״מנחה״, שהוא ר״ת ־ מצות הדלקת ני חנוכה׳ כי בנר חנוכה מורידין האור למטה להאיר במקום האפלה והחושך׳ ויעקב אבינו לימדם איך יעבדױ1); במקום אחר פירש את ״קחו מזמרת הארץ׳/ שמזמרים ומשבחים לו׳ מעולם הזה שהוא בחיגת הארץ׳ בכליכם — במחשבתכם׳ כלומר׳ שיהיה עם כל חושױ ומחשבותױ׳ ואז ױמתק הכל18); ושוב מםביר במקום אחר : קחו מזמרת הארץ׳ דכל דבר הבא לכלל בריאה הוא ע״י חיות אלקית המשוקעת בו וע״י הצירופים׳ והוא משבח ומזמר לצור עולמים. וזהו * קחו מזמרת הארץ׳ הזמרה השקועה בארץ׳ בכליכם׳ שהקיחה תהיה מעין כלי מחובר יחד. כמו כלי הבית19). מטעמים אלה בלבד מםפיקים בשביל להע־ מידנו על יחםו של המחבר למוסיקה ומאמצױ להסבירם באור הטוב הנצחי.

מלבד ספרו האמור נדפס ממנו קונטרס ״וזאת ליהודה״ כגספחות לספר ״שארית ברכה״ (עמודים 76—104), המכיל פלפול בבקיאות ובחריפות בישוב דברי הרחמים בדין הבודק את החבית׳ שנכתב בתקופת רבנותו בחמילניק והםביבה. נדפם בװרשה תרצ״ח. וכן באות בשמו עשר מאמרות בין ארבעים המאמרות שנדפםו בספר בנו׳ ומובא שם גם הקדמתו שכתב לחבור עוד בהױתו אב״ד בחמילניק והםביבה׳ וחתם בשנת ״ברכות טוב״ (תרמ״ה) בחמילניק. רבי אריה יהודה ליב הלוי׳ שכהן בשגי כתרים׳ כתר אדמו״רױת באוזירוב וכתר רבנות בחמילניק׳ היה נאמן לשיטת סבו הגדול׳ והראה למעשה שלמוד התורה עמד במרכזי הצדיקות האוזירובית וצדיקיה הגיעו בה לרמה גבוהה ומכו־ בדת. הוא נפטר בױם ז׳ בניסן תרע״ד׳ ועינױ לא ראו את הרעה שפגעה באוכלוסיה היהודית בפולין עם פרוץ מלחמת העולם הראשוגה ארבעה חדשים אחרי הסתלקותו. אך זברו הוםיף להױת חי ונערץ בקרב בני משפחתו וחםידױ הנאמנים. ויהודי חמילניק זוכרים לו עד הױם את חסד כהוגתו כרבם הנערץ ומנהיגם הרוחני. ,׳ רבי אבההם שלמה הלוי אפשטין׳ האדמו״ר מאוז׳ירוב א. את מקום רבי ליב השני בצדיקות מילא בנו רבי אברהם שלמה הלוי׳ שהיה ראוי לכך מכל הבחינות׳ מבחינת אישױתו וקוי תכוגתו וגדולתו בתורה. וזכות גדולה היא לאנשי חמילניק

בפרסום אישױתו׳ שבדומה לאחד היהודים הנודעים בגרמניה בתקופת ההשכלה הברלינית לפגי כמאה שנה שיכול היה להתפאר ביחוםו שהוא ״בן לאב גדול ואב לבן גדול״ כך גם רבי אברהם־שלמה יכול היה להתברך באבױ שהיה ראב״ד בחמילניק׳ ואף בנו רבי יהושע־אליעזר נתמנה רב באותה עיר• לפי גירםת בנו האדמו״ר רבי משה־יחיאל אפשטין שליט״א שישב באמריקה וקבע באחרונה מושבו בתל־אביב׳ היתה חמילגיק עיר לידתו של אבױ. גירסה זו עומדר״ בסתירה להנחת הרב שמחה גילרנטר אב״ד קלימנטוב שהוא נולד בטארלה.

רא״ש נולד בכ״ה בתשרי תרכ״ה׳ הוא ױם ההילולא של רל״י מברדיצ׳וב. פרט זה ראוי לצױן מױחד׳ כי הצדיק מבר־ דיצ׳וב השפיע הרבה על דרך התלהבותו הגדולה של רא״ש ועל תורותױ ומאמרױ׳ ושורש החסידות בלט בו בשלשה דברים •. בשמחה׳ בשפלות ובהתלהבות׳ כפי שבאה לידי בטוי בספרים. בעודו באבו ניבר שעתיד הוא להױת גדול ומנהיג בישראל׳ ומשנות נערותו הלך וגדל בתורה וביראת־ שמים׳ וכל מי שראה את הנער עומד בתפילה תוך בכי ניבא לו עתידות. למד אצל מלמדים מובהקים ומובחרימ׳ וביחוד הצטײן בלמודױ מלמד אחד שהיה ת״ח גדול שהומלץ מטעם הצדיק מחנצ׳ין׳ ואצלו התמיד הנער בלמודיו במשך שנתיים והצטײן כעילוי. בגערותו היה רושם בכל לילה על נײר מה שעשה במשך הױם׳ ואם הרגיש חשש של בטול תורה או שהפליג בשיחות־חולין׳ הרבה לבכות עד שדמעותױ נזלו על הכתב׳ ואז פנה לישון. עוד בהױתו בן שש התקשר אבױ אתו בשידוכין עם בת רבי חײם־שמואל הורביץ הצדיק מחנצ׳ין. פעם בקר בחנצ׳ין רבי ארון אפשטין (בן רבי קלונימום הגדול הצדיק מקראקא בעל ״מאור ושמש״), ואחרי שראה את העלם אמר : הנני בטוח כי יעלה למדרגת יהודי טוב וצדיק מפורספ.

משנעשה בר־מצוה קבל עלױ םיגופין והרבה לעםוק בלמיד התורה בהתמדה יתירה׳ ובעמדו בתפילה היה משוטט מזוית לזוית (כרל״י מברדיצ׳וב בשעתו) ונהג בקדושה ובפרישות. בשנת תר״מ׳ כשמלאו לו ט״ו שנים (אבױ כיהן אז אב״ד בחמילניק), התקימו נשואױ עם בת הצדיק מחנצ׳ין׳ ושמונה שנים אכל על שולחן חותנו׳ ושם לילות כימים לעםוק בתורה וחסידות גם יחד בשקידה נפלאה, עד שבמשך שנים אלה הספיק לעבור פעמים אחדות על כל ש״ס עם תוספות וכל הראשונים׳ למד במה פעמים את בל חלקי שולחן־ערוך תוך עמקות וחידש הרבה על הרמב״ם ואחרים׳ מלבד סתם שיעורים בש״ם ובפוםקים. ואף שהיה אז בר ט״ו —ט״ז התפלל בצביר עם חותנו שדרבו היה להתפלל שחרית בזמן מאוחר בױתר׳ עד שכאשר האריכו בתפילין דר״ת לא הספיקו לאכול אלא התפללו מיד מנחה. כך נהג גם רא״ש לכבוד חותנו׳ וממילא היה אוכל ארוחת בוקר בלילה. ואחר זה היה לומד כל הלילה עם שמונה תלמידים מובהקים בגפ״ת׳ וכה עברו עלױ השנים שאכל על שולחן חותנו הצדיק בקדושה ובטהרה׳ בעבודה ובפרישות ללא שיעור. הוא קיבל הרבה מידיעת התורה מאבױ הרב מחמילניק,