Memorial observance for Ber Borokhov

עליו, שהגיע לקרירה גבוהה ברוסיה. אז, בראשית התנועה הציונית, שנה ראשונה למהפכה הרוסית, עמד, כאמור, בראש מפלגת פוע"צ בעיירה. כשהגיעה הידיעה המעציבה שבער בורכוב נפטר---דצמבר 1917--ערכו חברי פוע"צ אסיפת אזכרה וישבו ,שבעה" לאות אבל על מות המורה והמנה*ג היקר. אנו, כמובן, לא ידענו, בער בורכוב מיהו, עדיין עמדנו אז בתחום הציונות הכללית הטהורה של הרצל, ללא תוספת גוונים, וללא ,שעטנז", ככינויו של ז'בוטינסקי לציונות הסוציאליסטית, אז טרם הגענו. התורה שליהודים, כעם, יש דרך התפתחות מיוחדת, שונה מכל עם. וקודם כל יש להעביר את המוני היהודים אנשי אויר קלושים, לחיי יצירה ועמל, ושצריך ליצור קודם כל בעם שכבה גדולה של אנשי עבודה -- עבודה ממש -- תורה זאת, שהרוה והגוה בארץ אנשי העליה השניה, -- ניתנה לנו שנים אחרי התקופה המובאת פה. אז, בראשית העבודה הציונית הליגלית בעיירה, אחרי פירוק משטר הצאר ברוסיה ויציאה מעבדות לחרות אזרחית -- היתה הציונות שלנו, כאמור, ציונות טהורה של הרצל, אף שלא קראנו לה כללית. ידיעות מן הארץ על מאבק הפועלים בה לעבודה עברית -- עדיין לא הגיעו אלינו. ידענו שציונות בגולה משמעותה: שקל לקונגרס, שפה עברית וכספים לקרן הלאומית -- נאציאנאל פאנד --- הקרן הקימת. מושגינו על העתיד אף הם מעורפלים היו וזכור ...