,..ויקב הדם את התהום ,ויזנק דם רצח ,דם יונק ושב על כתנתך ,ולא ימח לנצח, לנצח...* (ח.נ. ביאליק -- ,על השחיטה") ,..ונהפך השמש לכתם דמכם הנקי, ,אות קין על מצח העולם, אות כשלון ,לזרוע אלהים השבורה...* (ח. נ. ביאליק -- ,ידעתי בליל ערפל") מ בו א

בספר זה שלפנינו הננו מתיחדים עם זכרם הקדוש של בני עירנו היקרים., אשר הושמדו בצורה כה איומה ומחרידה ואשר אין מלים בפי אנוש עלי אדמות לכנותה בשם. % יהי הספר אבן מצבת קודש, מצבת נצח לחיים שנקטפו ללא רחם ויחד עם זה ישמש נא אות קין בל ימחה על מצח בני השטן, אשר כחיות טרף שפכו דם זקן וטף, עולל ויונק ולא חמלו. % נסינו להקים ולשזר פרקים מחיי העיירה, חיי עמל ויצירה, חיי חומר ורוח, חיים תוססים לכל צורותיהם ותקופותיהם. הדורות הבאים ימצאו בספר הזה, כבכל ספרי הזכרון לקרבנות השואה. עדות וראי למה שהיה בתפוצות באירופה לפני החורבן הגדול. אין הספר המונח לפנינו, מתיימר לשקף את כל צורות החיים המגוונים של חיי היהודים בדויד-הורודוק העיר וזה שיש בו -- הוא מעט מזעיר מהמציאות המקורית. עיירתנו איננה בבחינת יוצאת מהכלל במקוריותה משאר העיירות שבפולין הטרום-מלחמתית, אולם בשביל ילידי העיר ותושביה היא מהוה מקור לא אכזב לחויות בלתי נשכחות, לזכרונות וסיפורים על שהיה ואיננו עוד. % כדאי להדגיש במיוחד, כי עיירתנו היא אחת הקהילות המעטות, אשר ראשי מרצחיה ומשמידיה מתוך אנשי המקום הגוצריים (הבילורוסים--,הורודצ'וקים") נתפסו אחרי המלחמה ונכלאו מאחורי בריח וסורג הודות למאמצים ומסירות הנפש של בן עירנו אהרן (ארצ'יק) בן דב מורבצ'יק. % עברו כבר 15 שגה מיום הרצח ההמוני בעיירתנו -- הוא יום י"ז באב תשי"א -- והפצע לא הגליד ולא יגליד לעולם. הדבר היחידי שיכולנו לעשות לזכר הקדושים הוא להציב המצבה הזאת. תעמוד המצבה ותשלח שאגתה עד לב השמים לדורי דורות.

%