הנפש ואותו רטט הגיל שמלא את הלבבות. דממה קדושה שלטה בכל האולם ורצינות חמימה היתה נסוכה על פני כל הנאספים. אחרי אספה זו הוחלט ליסד את ,החלוץ-המזרחי",

הח' חיים קלוזני, שהיה נואם בעל כשרון גדול, הרצה בדברים פשוטים וברורים על ציונות והמזרחי, ובעיקר על מהותה ותעודתה של ,החלוץ המזרחי" ועל העבודה הגדולה הנופלת עלינו, והרגש הכללי היה בבחינת ,נעשה ונשמע". נבחר ועד של חמשה חברים והם: חיים קלוזני ‏ יו"ר, ואני המזכיר וחברי הועד ‏ היו שמחה חבר, פייבוש שצקי וצפתמן. התקשרנו עם מרכז ,החלוץ המזרחי" בורשה וקבלנו הוראות איך לארגן את העבודה ולמלא את התפקידים המיוחדים הקשורים בזה. למרות שהיינו עוד צעירים מאד, בני שבע עשרה שש עשרה, בכל זאת ידענו להסתדר. יפים היו אותם הימים הראשונים של תנועתנו, מלאים ענין היו ועשירי חלומות. אופקים חדשים נפתחו לנו. כל ידיעה, כל חדשה שהעתונות הביאה לנו מהארץ נתקבלו בהתלהבות ובחדווה. הווכוחים היו ערים ומלאים מרץ וכל החברים השתתפו בהם. מקום לאספות קבלנו בתחלה ממנהל בית-הספר ,תרבות" מר ראובן מישלוב, עד שעלה בידינו לרכוש לנו לעצמנו חדר גדול ומרווח לאסיפות ולווכוחים. התחלנו אז לארגן גם את הסתדרות ;צעירי- מזרחי". אלה, שעוד לא היו מוכנים לעלות לארץ ישראל, שלא היו להם עוד האמצעים הדרושים לעליה וככה הגענו לשנת תרפ"ד. בתחילת הקיץ החלטנו לסדר בשביל חברינו, שהיו מוכנים לעליה מקום הכשרה בטרודות חקלאיות. במקום לנסוע למקומות אחרים סדרגו חוה חקלאית בסביבתנו, לשם זה חכרנו שטח אדמה גדול ע"י דוברין. זרענו שעורה, סדרנו גינה גדולה של ירקות, בנינו צריף גדול, שהתחלק למטבח גדול, ולחדר אוכל, לאולם אספות וגם לחדרי שינה. חלק מהחברות היו עסוקות במטבח וחלק בגן לפי התור. בקשנו תמיכה כספית ממרכז ,החלוץ- המזרחי* בורשה. משם נשלח אלינו חבר המרכז שפירא שנאם נאום גדול על ,החלוץ המזרחי? ותפקידי הכשרתו לקראת העליה לארץ-ישראל. הוא הרים על נס את מאמצינו. בלי עזרה ותמיכה כספית ממרכז ,החלוץ-המזרחי" היה לנו הכוח לסדר את החוה החקלאית, והבטיח לפעול במרכז לטובתנו.

התחלנו גם בפעולות לטובת. הקק"ל, הסתדרותנו שלחה את טובי חברינו לעבודה למען גאולת הארץ. נוצר ארגון כללי. בארגון הזה התרכזו באי כח כל המפלגות השונות בעירנו. לא הזנחנו כל שעת כושר ולא החמצנו כל הזדמנות לנצלה בעד הקק"ל. ברית מילה, ,תנאים" או חתונה בעיר, כבר היינו מופיעים ולעולם לא שבנו ריקם, אחד המרבה ואחד הממעיט, נתבעו ונתנו. חולקו בכל הבתים קופסאות של הקק"ל ובכל חודש היינו באים להריק הקופסאות. יש לציין שהיו בהרבה בתים עוד קופסאות לטובת הישיבות ולטובת מוסדות אחרים. באותו הקיץ בקר בדוד-הורודוק השליח בונים מרדכי שבא מטעם קרן היסוד. הוא נאם כמה פעמים בבית המדרש הגדול והצליה לאסוף הרבה כספים לטובת קרן היסוד. הוא גם בקר את החווה החקלאית שלנו. בחורף של שנת תרפ"ה סדרנו מסיבה גדולה, נשף פרידה לחברינו שעלו אז לארץ. ואחלנו להם שעליתם תהיה מוצלחת ואהריהם יבואו העשרות והמאות. הנשף ההוא עשה רושם כביר על כל הנוכחים. יש לציין את התמסרותו של היו*ר החביב שלנו ח. קלוז'ני שהצליח בכל מיני הופעותיו הפומביות, הוא נשלח לארגן במקומות שונים סניפים של ,החלוץ-המזרחי" ביניהם ברנוביץ נשויז' ופינסק. מכל המקומות נתקבלו מכתבי הוקרה מהצלחת בקוריו אלה. הוא גם נסע לועידות שונות של ,החלוץ-המזרחי" בורשה. אחרי עליתם של הראשונים נבחר ועד חדש בן שבעה חברים, ביניהם חברנו היקר סנדר מרגולין (המנוח).

התפקידים היו מרובים ועל הועד החדש הוטלה עבודה מרובה לטובת רעיוננו. הורינו לא ראו בעין יפה את התמסרותנו בלב ונפש לתנועה, כי התבטלנו מלמוד דף גמרא בכל יום. החלטנו שרק שלש פעמים בשבוע תהיינה הסברות מקיפות על כל השאלות הדחופות שעמדו 10