מוסדות תרבות כאמור בפרק הקודם, היתה דוד-הורודוק תחת השפעת יהדות ליטא. תנועת ההשכלה, במאה הקודמת, חדרה אלינו על-ידי בחורים שלמדו בישיבות שבליטא, ולרוב עלזידי סוחרים מדוד-הורודוק, אשר בנסיעותיהם, חשו ברוחות החדשות. שהחלו מנשבות במרכזים הגדולים של יהודים. הם היו אלה, שהבינו, כי למען עסקיהם, עליהם לתת לילדיהם חנוך השכלתי רחב. צריך היה להרחיב את האופק ולא להסתפק במה שנלמד ב,חדר" ובישיבות. למטרה זאת, הביאו: א. י. שאפר, מ. י. ליפשיץ ואחרים את המורה המפורסם י. ש. אדלר והוא אשר הנהיג בדוד-הורודוק אורח חנוך חדש והניח יסוד לחנוך ציוני. שאר המורים בעיר השתדלו להתאים את עצמם לזמן החדש והחלו ללמד ,עברית בעברית". היו אלה המורים : ש. לייכטמן. ש. זגורודסקי ויוסף בגון. רחוקים היו מהטיפוס הידוע של ,מלמדי יהודי ‏ -- והם מילאו שליחות לאומית וציונית גדולה, בחנכם דור יהודי חדש. הם-הם היו נושאי הציונות בעת ההיא. מאמצי הורים לפתוח בית-ספר תיכוני נשאו פרי ועל-ידי השלטונות נפתח בית-ספר עירוני בשפת הלימודים -- רוסית (גורודסקויה אוטשילישטשה"). היתה זאת עזרה חשובה לנוער בחדירתו לבתי-ספר ממשלתיים ולרכישת השכלה תיכונית וגבוהה.

אחרי מהפכת פברואר 1917, נפתח בדוד-הורודוק בית-ספר עברי בהנהלתו של המורה מניביץ. בעזרת המורים המקומיים: יוסף בגון. ר. שאפר, י. קשטן וי. מרגולין, הועמד בית-הספר על רמה גבוהה. בית-ספר זה מילא שליחות כפולה : חנוך הילדים ויחד עם זאת -- מרכז להכרה לאומית ופעילות ציונית. חבר המורים הראשון בביה"ס ,,תרבות" בדויד"הורודוק דער ערשטער לערער פערסאַנאל פון דאוויד"האַראַדאעקר ‏ ,תרבות""-שולע יושבים : (מימין לשמאל) ו. שמואל פפיש, 2. חיים ברנצ'וק, 5. ראובן מישלוב, 4. 5 משה ארליך. עומדים : יוסף ביגון, 2. אברמוביץ, 5. |21