פרישמן ואחרים. לאחר מכן התגבשה קבוצת שחקנים-חובבים שהיו מציגים לפני הקהל פעמיים-- שלוש פעמים בשנה. המצויינים בהם היו: רופא השיניים אדל, זלדה פינקלשטין והמילדת קריינין. אחרי המהפכה הרוסית בשנת 1917 ומאוחר יותר, אחרי המלחמה הרוסית-פולנית, התפתח החוג הנזכר. נוספו כוחות חדשים וההצגות עמדו על רמה גבוהה. ההכנסות היו מוקדשות למטרות צדקה. לעתים היו ההכנסות מתחלקות, באופן יחסי, למוסדות ציבוריים שונים. אין צורך להוסיף שקהל השחקנים התענין בצד האמנותי של החוג ופחות מזה בחלוקת ההכנסות. בשנת 1936 נוסד עוד חוג חובבים מבין הנוער. חחוג, הספיק להציג כמה מחזות -- אולם מלחמת העולם השנייה שמה קץ לשני החוגים גם יחד. כדאי לציין שילדי בית-הספר ,תרבות" היו מציגים, בעזרת המורים, אחת לשנה, בהצלחה רבה מחזות לילדים. קיים היה בעיר קלוב לספורט -- ,הכח", שאימן קבוצת כדורגל חזקה. קבוצה זאת התקיימה שנים אחדות וחוסלה עם עליית רובם של השחקנים המעולים לארץ-ישראל. בית היתומים
אחרי מלחמת העולם הראשונה, היתה ד.-הורודוק מרוששת וחסרת כל. ה;ג'וינט", שהתחיל את פעולת העזרה שלו בפולין, הקים גם סניף בדוד-הורודוק. אחת מפעולות. העזרה החשובות בעיר, היתה הקמת בית-היתומים. רבים היו אז היתומים בעיר. 32 מהם, עד גיל 14 סודרו בבית-היתומים, בדירה מרווחת ובה 3 חדרי שינה, חדר אוכל גדול, ששימש גם מקום להכנת שיעורים וחצר גדולה למשחקים. בית-היתומים היה מצויד באינונטאר טוב, מיטות נוחות, כלי מיטה טובים, לבנים והלבשה במידה מספקת. אוכל ומזון בשפע, כל אלה השפיעו על מצב-הרוח של הילדים, על מראה פניהם והתפתחותם. הוצאות ההחזקה של בית-היתומים היו על חשבון ,ג'וינט'". העיר לא היה בכוחה להשתתף במאומה -- מלבד זה, שהילדים למדו חינם בבית-הספר. כך נמשך הדבר עד שהבולשביקים כבשו מחדש את דוד-הורודוק בימי המלחמה הפולנית-רוסית המצב השתנה באופן רדיקלי: הנהלת בית-היתומים עברה לידי המחלקה הסוציאלית שעל יד ה,רבקום". אמת, רב היה כוחם במתן עצות, אולם עזרה ממש -- אפס. בעיר לא היו רזרבות של מיצרכי מזון. הרעב היה מנת חלקם של הילדים והם התחילו להתפזר. כשהבולשביקים עזבו את העיר, לקחו אתם -- על אף מחאות היהודים -- את כל האינונטאר של בית-היתומים. כל המאמצים לארגן מחדש את בית-היתומים, אחרי גמר מלחמת פולין-רוסיה -- עלו בתוהו. במקום זה, הוקם ,ועד היתומים" שעסק במתן עזרה ליתומים -- בבתים.
העזרה העיקרית ניתנה בחקניית מקצוע. יתומים מאב ואם -- הוחזקו על-ידי הועד בבתים פרטיים. האמצעים הכספיים לפעולת הועד, הושגו עלדידי ,ימי סרט", פעולות מיוחדות, הכנסות מהצגות חוג החובבים, שהוצגו במיוחד למטרה זאת. העזרה העיקרית שאיפשרה בכלל את קיום הועד -- ניתנה עלדידי ,ועד נשי דוד-הורודוק"? באמריקה -- דטרויט. העזרה הזאת הושגה על-ידי יצחק-ליב זאגר, שהיו לו קשרים הדוקים עם קרובים באמריקה. ,ועד היתומים" התקיים במשך כל זמן השלטון הפולני בדוד-הורודוק. בשנת 1939, כשדוד-הורודוק נכבשה על-ידי הבולשביקים, נסגרו כל המוסדות הצבוריים ויחד אתם -- ,ועד היתומים". בנקים ומוסדות אשראי בעיה מיוחדת ליהודי ד.-הוירודוק -- כמו ליישובי היהודים כולם -- היתה בעית האשראי. הכסף במזומן היה נחוץ ליהודי למסחר, לבנין בית, לעריכת חתונה או, חלילה, -- במקרה אסון. 46