ש. דוכן ר׳ יונה נוי הי׳ ל לוקוב העיר בה קבלתי את הכשרתי החליצית וממנה עליתי ארצה׳ קרובה ויקרה לי כעיר מולדתי בוהליניה. אהובים היו עלי תושביה׳ חיבבתי את אורח חייה ומהתקופה בה זכיתי לפעול בלוקוב בקבוצ הדתי, נשארו לי לכל החיים זכרונות נעימים, הויות עזות ורשמים יקרים • בעיני רוחי רואה אני את לוקוב עם המולתה ושאונה, על בתיה ורחובותיה, בתי המדרש והשטיבלעך של החסידים, המפלגות והארגונים, את לוקוב היהודית בכל הליכותיה ומנהגיה • אחד אחד עוברים לפני עיני אישיה ועסקניה, מנהיגיה ודבריה ומביניהם מזדקפת ועולה דמותו האצילה של ר׳ יונה נוי הי״ד. הוא היה פאר העיר, ראש דבריה ונציגה במועצה העירונית. התמזגו בו בר׳ יונה תורה עם דרך ארץ, מדות תרומױת וכשר ארגוני, פקחות ושקדנות׳ בקיאות בהליכות עולם. בעל הדרת כבוד, נקי כפיים בעסקי מסחר ובעסקי צבור, אופי מוצק וירא שמים ואני מזכיר את שמו ברגשי כבוד ואהדה. באישיותו הוא גלם דמות פטריאכלית יהודית טפוסית. כל ישותו אמרה כבוד. מעיניו העמוקות והםקחיות נשקפה תמיד התוגה היהודית. ואיזה חן מיוחד היה נסוך על פניו: הוא היה איש מפלגת ״אגודת ישראל״, חסיד נלהב של הרבי מגור׳ צנוע, דתי מאד אך סובלני לזולת.
אני לא בלתי הרבה זמן בלוקוב, אבל במשך זמן הױתי שם הםפקתי להכיר אנשים רבים מילידיה והױלי פגישות ושיחות עמהם. אבל אישױת כמו ר׳ יונה נוייז״ל היתה מיחידי םגולה. בתור עםקן צבורי היה גבוה משכמו ומעלה מכל אלה שעמדו בםביבתו. הוא היה מאנשי הצבור הפורים ביותר בעירו, שליח צבור ודברו, מתון וםבלן ויחד עם זה לוחם בלתי מתרצה בלי אבק של דמגוגיה, אך בהגױן עד הקצה האחרון. בהוקרה אני נזכר בשיחותי אתו בעת עבדתי כחלוץ בקבוצ לוקוב, שהוא היה אחד מבעלי מפעל זד,. הוא התענין בשאיפותינו והתרשם כשהםברתי לו כי רצוננו לחיות בארצנו המשוחררת חיי תורה ועבודה, משוחררים מעול זרים ומפגיעות של רשעים. בכל הזדמנות היה נכנס אתנו בשיחת רעים ואיחל לנו הצלחה בהגשמת שאיפותינו. את עדתו במועצה העירונית הוא ײצג בכבוד ובגאון. הפולנית בםי ו היתה ללא דופי, הגיונו היה משכנע, לשונו עוקצנית ובקרתו מוחצת. אמיץ לב היה, ישר דרך ותמים עם אלוהיו. ובגלל זה כבדוהו גם הגוײם • וכמו בעיני צבור כן גם במסחר, איש עםקים ללא רבב היה מבין דבר, שומר על דברתו, נוח לבריות ומעורב עם כלם. ר׳ יונה נוייז״ל איש לוקוב מעורר בי אוצרות של רשמים, הכרתיו לפני עשרים וחמש שנה ברויותי עובר אורח בדרכי לעליתי ארצד, ועודנו נצב כמו חילםני. וכשעלה הכור ת על לוקוב הוא נםפה בטהרה ובקדושה בתוך עדתו ואתה.
תשמש נא רשימת הצנועד, הזולנרתמיד על קברו הבלת י נודע ותהא נשמתו צרורה בצרור החײם לעד. 229