אברהם נחתומי מטל השמים ומשמני הארץ ר׳ יענקל כילה תפילתו, ביל ה םעודתו, ולאחר ברכת המזון לבש את מעיל השבת שלו, לקח את המקל המםוקם והלך לו, אל הכומר בוגוםלבםקי הלך. שעות רבות ישב ר׳ יענקל בבית הכומר, דברים שנאמרו ביניהם לא האזין להם איש. לאחר שםײמו שיחתם ור׳ יענקל יצא מביתו של הכומר, היו פניו שלװים כדרכם. הוא פסע לאטו, הביט כה וכה, כביכול, רואה עתה בראשונה משני צדי הדרך, את הקײם ועומד מכבר, או נוטל פרידה לפני צאתו לדרך רחוקה־רחוקה. התבונן אל הבתים, אל החצרות, אל האילנות, אל אנשי הכפר שנקרו לו בדרך, והמשיך והלך, יצא מן הכפר, פנה אל היער ועמד ליד ה״נובינא״, חלקת שדהו. עמד, התבונן אליה בלי־הרף, הקיפה םביב־םביב, והמשיך בהליכה עד ל״ניבה״, חלקת־שדהו השניה, זו הגובלת בשדות האחוזה. מן החלקה השניה עבר אל השלישית, אל גני־הירק, אל האפרים, עמד ליד כל חלקת־קרקע, התבונן, הירהר כשואל עצה. לעת ערב חזר ר׳ יענקל לביתו וצױוה להודיע לזליג, לר׳ ברל ובני־ביתם שיתאספו ויבואו. הכל התאספו ובאו, מקטון ועד גדול, ישבו, התײצבו מסביב לשולחן, מסביב לאבא, מסביב לסבא, מסביב לר׳ יענקל. פערו פיותיהם, זקפו אוזניהם, ציפו בנשימה עצורה לדברי ר׳ יענקל. ר׳ יענקל הרים גבינױ, נתגלו עינױ התכולות, והוא פתח ואמר ־ ״כסי הידוע לכם,
Original scanEvidence located
Book text
Passage 1OCR · respaced for reading · source chars 0-1278
passage_681ffbb0911c6bbd765b245e
Passage 2OCR · respaced for reading · source chars 1280-1909
שלח הכומר בוגוםלבסקי לקרוא לי. להשמיע לפניכם את פרטי הדברים שאמר לי, את פרטי הדברים שו־ושיבותי לו, — אין השעה כשרה לכך. על כן אביא לפניכם את העיקר, תמצית הדברים״. ר׳ יענקל הפםיק, נתן עיניו בניצבים מסביבו, התבונן דומם והמשיך: ״עצתו של הכומר, שעלינו לעזוב את הכפר אמן־מה. טוב להתרחק ממקום־סכנה, סבור הוא״, לא הוסיף ר׳ יענקל, ישב מחריש, כממתין לתשובה. ״ומה עניתם לו?״ שאל ר׳ ברל כמבוהל. ״אמרתי לו״, פתח ר׳ יענקל כאילו מחדש, ״את הכפר, כפר־מולדתי, לא אעזוב, לא את הכפר, לא את ביתי, על אחת כמה וכמה לא אנטוש את רכושי. ובני״, עניתי לו, 291
passage_e71be5d81d1dd43b4139295f