ספר לוקא װ 293 להתקין חנות, דיר־עצים. הדיר ה שכג ה בבית־אבן, גובה ו קומ ה וחצי, הו א בית־הירוש ה של חײם־פנט ה הסנדל ר ברחו ב האיטליזי ם מס ׳ 19, בל״ג בעומ ר אח ו א ת מע ט הדלו ת והעלו ה לשת י עגלות־סולם, יצא ו א ת בית ו ש ל אנטק צובה, נטש ו א ת הכפ ר װלה, ומי ד בהגיע ם לעיר, נהי ה ר ׳ בר ל לתוש ב נכב ד וחשוב בק״ ק לוקו מ ר׳ בר ל ובני־בית ו ל א הי ו הכפרײ ם היחידי ם שעקר ו לעיר. בעקבותיה ם בא ו עו ד ועוד, מכ ל עבר. מן הכפרי ם הסמוכי ם הגיע ו יהודי ם פצועי ם וחבולים, עירומי ם וא ך כותונת ם לבשרם. בנס נפשותיה ם הצילו. תפס ו מ ן הב א לי ד ונמלט ו א ל העיר, — בי ן יהודי ם לשבת, לפחות, טענו. קודם־כל התמל א בי ת הכנסת־האורחים, ה״הקדש״, בית־הכנס ת הגדול ׳ בתי־המדרש, ההמלאו ה״שטיבלך ״ ש ל החסידים, אפיל ו בית־המרח ץ והמקװה. היהודי ם יראי־השמײם, תושבי ק״ ק לוקוב, רחמני ם בנ י רחמנים, ל א יכל ו לראו ת בצע ר אחיהם, והי ו באי ם ומוציאים א ת הפליטי ם מבנײנ י הקהילה, מקרבי ם אותם, מפזרי ם אות ם ע ל פנ י הבתים, מושיבים במשפחות. סבורי ם היו, ל א תארי ך ימי ם השנאה. ול א כ ך היה. השנא ה הלכ ה וגדלה מױ ם לױם ׳ עבר ה ממקו ם למקום, פשט ה ע ל פנ י המדיגה, מ ן הקצ ה א ל הקצה. בעלי־הבתים ש ל ק״ ק לוקו ב ל א יכל ו לשא ת א ת העװ ל הגדול, נמלא ו חימ ה והתחיל ו להפוך עולמות. שמײ ם ואר ץ רעשו. גבירי העײרד ״ שה ױ מתפללי ם בבית־המדר ש ש ל חיה־שרד,׳ ם טענ ו בלי־הר ף והיקש ו בכעם ובטרוניה.